ראשי » קטלוג » ראיונות » David Vincent: יש חיים אחרי Morbid Angel    החשבון שלי  |   תכולת הסל     
טלפון
054-7770485
קטגוריות
חדשים במלאי - יולי 2020
נדירים
מבצע סגר - דיסקים ב 25 ש"ח
Metal Market Corona - גל שני
Metal Market Corona - חדשים טופ
Metal Market Corona - מבצע 3 במא
Metal Market Corona - תקליטים חו
Metal Market Crona - מבצע אלבומי
Metal Packages
NIGHTFALL
Raven Music Releases
TOMORROWS RAIN
תקליטים חדשים
רונן בן טל - אור כשדים
כרטיסים להופעות
תקליטים - LP'S
מאמרים
כל המאמרים
ראיונות ->
  Arallu - השד מהעולם העתיק
  Bartholomeus Night - בלהות
  KREATOR - בראיון חדש
  Overkill - ראיון חדש
  Samael - ראיון חדש
מוצרים חדשים
BEAUTIFUL SIN - THE UNEXPECTED
BEAUTIFUL SIN - THE UNEXPECTED
₪25.00
חיפוש מהיר
 
חפש מוצר
חיפוש מתקדם
מידע
אודות Raven
משלוחים
הצהרת פרטיות
תנאי שימוש
יצירת קשר
David Vincent: יש חיים אחרי Morbid Angel

 


 


David Vincent הוא ללא ספק אחד הסולנים הטובים והכריזמטים ביותר במוסיקה הקיצונית, קולו החזק שהפך לסימן ההכר של Morbid Angel בשנות התשעים ואישיותו המורכבת הפכו אותו ליוצר מדובר ומוערך ביותר, כל זה לווה בחרושת של עשרות שמועות על כל מה שקשור לאיש ולחייו האישיים, David עזב את Morbid Angel בשנת 1997 והשאיר אחריו חלל ענק ב Death Metal בכלל וב Morbid Angel בפרט, עכשיו, לרגל הפצת אלבומי Morbid Angel בישראל ע"י רייבן מיוזיק, ובעזרתו האדיבה של ניר נקב החלטנו לעשות ראיון אישי ועמוק שמכיל שאלות שלא נשאלו מעולם עם האיש והאגדה, David היה מראויין מרתק ואיש שיחה נפלא והקשר נשמר עד היום, השיחה ארכה 4 שעות במהלכן נאמרו לא מעט דברים אישיים, הנה הראיון שהולך בסדר כרונולוגי מהתחלת הקריירה ועד ימינו אנו.


 


האלבום הראשון הרשמי שלכם Altars Of Madness הביא את הצטרפותך ללהקה, למעשה תמיד הרגשתי ששם האלבום מאד פתוח לאינטרפטציות ופילוסופי משהו בעוד שהטקסטים ברובם פרט ל Immortal Rites היו ישירים מאד.


 


זו היתה ההתחלה, חלק מהמוסיקה נכתבה על ידי Trey (הגיטריסט ומקים הלהקה) עוד לפני שהצטרפתי וכמו כן חלק מהמילים, הגירסאות המקוריות דרך אגב הופיעו ב Abomination Of Desolation שיצא לאחר Altars כשהתפרסמנו, בכל אופן, הטקסט שאתה מדבר עליו היה באמת הכי עמוק באלבום, הכיוון היה יותר סמריאן, מסופוטמי משהו (עם כל העיטורים בעטיפת האלבום הפנימית), הליריקה עסקה בעיקר במה שהיה קרוב לעולמו של Trey נכון לימיה הראשונים של הלהקה כשאני הכנסתי לתוך זה את הקו שלי וניתן לראות בטקסטים את הזרעים לרעיונות שנבטו לאחר מכן באלבומים הבאים ומלווים את הכתיבה שלי עד היום.


 


Blessed Are The Sick שנחשב בעיני רבים מהמעריצים לאלבום הטוב ביותר שלכם ( וגם בעיני י.ש.) הביא עמו שינוי מהותי בגישה, אתה כסולן היית הרבה יותר בפרונט, השירה היתה הרבה יותר גבוהה בהקלטה, Trey הופיע אמנם בעיקר בעיתוני גיטרות אבל אתה עמדת בחזית מבחינת התמונות, הוידיאוקליפ השערורייתי לשיר הנושא והראיונות שעשיתם נעשו אתך, הטקסטים הפכו עמוקים יותר והתעסקו הרבה בעולם שלך וכמו כן ליווה את האלבום והקליפ קונספט מיני משהו.


 


אני הייתי הרבה יותר מעורב באלבום הזה, Blessed מבחינה של קונספט התעסק בשילוב בין הרעיונות של Trey מבחינת אמונות עתיקות וכיו"ב וכמו כן במה שהיה קרוב אלי באותה תקופה, היה הרבה סקס ברעיון הכללי, הרבה מאד מיניות באלבום, זה משתקף גם בוידיאו, אני ביימתי אותו והבאתי את הרעיונות שלו, הייתי עמוק מאד בעולם של רוחניות שבמיניות, בדיקת גבולות מנטלים ופיזיים, כשכל זה השתלב עם הפילוסופיה שניסיתי להעביר על אינדבידואליזם פתוח מבחינה רעיונית, זה היה האלבום שלמעשה "הקפיץ" אותנו קדימה ונתן לנו את הדחיפה .


 


בין לבין השתתפת גם בלהקת Terrorizer באלבום World Downfall שנחשב לקאסיקה של Grindcore מהחשובות בז`אנר, ספר מעט.


 


Terrorizer עניינו את Earache (חברת התקליטים) עוד לפני Morbid Angel, כשטסתי לאנגליה לתת לחברה את המאסטר הסופי של האלבום הראשון הבוס של החברה שאל אותי לדעתי על החומר של Terrorizer שהיה אז בדמו (שבו לא השתתפתי), אני אהבתי את זה ואמרתי לו שאולי אפנה לאנשים (סה"כ המתופף הוא המתופף שלנו) ואנסה לשכנע אותם לעשות תקליט, כשחזרתי לארה"ב אכן שוחחנו והוחלט לעשות תקליט, האלבום הוקלט ביומיים,  אני ניגנתי בס באלבום, לא הייתי בדיוק חבר בלהקה אבל יש לי חלק בזה, אני מאד שמח שזה הצליח וקיבל הערכה.


 


Covenant אלבומכם השלישי, ושוב שינוי מהותי, עבודת הסאונד וההפקה נעשתה על ידי Flemming Rasmussen   שהיה גם המפיק של מטאליקה באלבום הבכורה (עבד מאוחר יותר עם Blind Guardian) והשינוי בסאונד היה גדול, זה היה אלבום שלרבים היה קשה לקבל אותו בהתחלה עקב הסאונד, אבל את ההערכה הוא קיבל לאחר מספר חודשים בשוק, תן רקע


 


התחלנו לעבוד אתו כי רצינו שינוי, אמן רוצה להתפתח טבעית ולא רצינו שני אלבומים באותו כיוון, אני אישית הכי אוהב את האלבום הזה מכל הרפרטואר שלנו, עבדנו המון על סאונד התופים והשירה, העבודה באולפן היתה מאד מתישה ואני חושב ש Covenant הוא אלבום מצויין, אני הכי שלם אתו, הוא אולי קשה קצת לעיכול אבל לאחר שאתה נכנס אליו הוא אלבום מאד טוב.


 


האלבום לווה בשני קליפים שונים מאד זה מזה, Rapture הפותח והרצחני, ו God Of Emptiness היוצא דופן והאווירתי, מה הסיפור מאחורי השיר הזה והרעיונות הכל כך שונים בקליפים.


 


Rapture היה השיר הראשון שהוצאנו מהאלבום, לאחר ש Blessed Are The Sick תפס תאוצה והרבה הצלחה היו הרבה מאד אנשים ועיתונאים בתעשייה שניבאו לנו התמסחרות והליכה לכיוון הקומוניקטיבי, Rapture היה האגרוף לפנים של אותם סקפטיים, לגבי הקליפים, מה שהיה נהוג זה שקליפ אחד אני מביים וקליפ שני Trey מביים וכן הלאה והלאה, לכן גם השינוי ברעיון בין הוידיאו של Immortal Rites לבין זה של Blessed Are The Sick וכמו כן השוני בין שני הקליפים מתוך Covenant.


השיר God Of Emptiness היה רעיון שלי, הריפים הכבדים והמוסיקה היו קיימים עוד קודם אבל ללא שירה לא היה ברור מה נעשה אתם אם בכלל, יום אחד באתי לאולפן ובלי שאף אחד בלהקה שמע את זה קודם התחלתי לשיר את השיר, חברי הלהקה והמפיק היו קצת בהלם בהתחלה אבל מהר מאד התחילו לאהוב את זה, אני התעקשתי שזה ייכנס לאלבום לא משנה מה, זה שיר מאוד חשוב לי, הם נכנסו לקטע השיר הפך לאחד המצליחים ביותר לנו ואחד מהשירים הכי מזוהים אתנו.


 


Domination, האלבום הרביעי, מעבר לשינוי בסאונד ובהפקה שם האלבום ותכניו הביאו להרבה מאד שמועות ואינטרפטציות, זה היה האלבום שאחריו עזבת.


 


Domination היה אלבום מאד כועס, יכלת לראות את השוני בטקסטים בין הכיוון שאני הבאתי לכיוון ש Trey הביא אתו, אני רציתי טקסטים יותר ישירים, חדים אבל מעט מעורפלים מבחינת הפירוש, כאלו שמגרים את הדמיון וגורמים לקורא לחשוב ולחפור בהם, לחפש משמעויות, הוא לא היה אלבום פאשיסטי, ממש לא, הוא היה אלבום טעון וכועס, מלא ניכור, שירים כמו Eyes To See שהיו מאד טעונים, או Hatework שהיה ממש מאבק בישבילי, בכלל כל האלבום הזה היה בישבילי מאבק, הרגשתי שאני רוצה להוציא אל הכתב ומוסיקלית רעיונות שונים ותחושות, נתתי הרבה מאד ראיונות בתקופה ההיא והרבה מאד עיתונאים יצאו נגדינו, הוציאו המון שמועות עלינו ובעיקר עלי, מכל כיוון שרק אפשר, בנקודה מסויימת החלטנו ש Trey יילך להתראיין כי הוא היה מדבר בעיקר על הצד המוסיקלי ועל עבודת הגיטרות ולא היה לעיתונאים הזדמנות לחפש חומר "צהוב" ורכילותי.


 


איך היה העבודה עם אישיות דומיננטית כמו Trey, היה לכם באותה תקופה גם מנהל ישי מאד דומיננטי, וגם לך לא חסר בלשון המעטה כושר מנהיגות, איך כל זה השתלב יחד?


 


עם Trey זה עבד בסדר גמור כי היתה דמוקרטיה בהרכב והיה לכל אחד את הזכות לתת "קו אדום" כשהוא מתעקש על משהו, זה עבד בסדר גמור כי השלמנו אחד את השני, המנהל התעסק בעיקר בכל ההחלטות העסקיות כך שלמרות שהוא איש עסקים קשוח והחלטי זה לא השפיע עלי או על החומר שלנו, מעולם לא קיבלנו תכתיבים לגבי החומר או הרעיונות הקונספטואלים בו.


 


ועכשיו לשאלה שמטרידה הרבה מאד אנשים: למה עזבת?


 


תראה, בכל התקופה של Morbid Angel הונעתי על ידי דחפים ורגשות המונעים בעיקר על ידי כעס, רגש טעון, ניכור, הרבה מאד תסכולים, זה מאד התאים לכיוון הרעיוני ולמה שהעברתי בטקסטים שלי ובחומר, אחרי Domination שהיה עבורי מאבק, הרגשתי שאני לא שלם עם הרבה דברים בעצמי, שאני לא אוהב הרבה דברים בעצמי, שהפכתי לאדם מריר וטעון, לא אהבתי את מה שהפכתי להיות, הבטתי במראה ולא אהבתי.


החלטתי לעשות צעד, לעשות ניתוח עמוק, לקחת כיוון אחר עם החיים שלי, לא רציתי לדפוק את הלהקה שהם חברים שלי אז סיימתי את סיבוב ההופעות כמו שצריך ועשינו אלבום הופעה חיה,  לקחתי חופש של שבועיים בלי לדבר עם אף אחד מהתחום וחשבתי המון, הייתי בעיקר עם עצמי, חשבתי על הכל ושקלתי הכל, הרגשתי שזה יהיה שקר לעצמי ושקר לקהל להמשיך לעלות לבמה ערב ערב ולשיר שירים שמבטאים רגשות באישיות שלי שאני לא אוהב, לא רציתי לעלות במה ו"לשחק אותה" הבחור הכועס והמריר שמביט לכולם בעיניים נוטפות שנאה, לא רציתי לשקר לעצמי, ולא לשקר לקהל שלי שאני מעריך ורוכש לו המון כבוד, היה ברור שאני צריך דרך חדשה שבה ארגיש טוב יותר עם עצמי כאדם ואלמד את עצמי בהרבה מובנים חדשים. (אני חייב לציין שזו התשובה הכי כנה ששמעתי כל החיים שלי מאמן בתעשיית המוסיקה י.ש.)


 


ממתי אתה מכיר את אשתך ג`ני ומתי עלה הרעיון שתשתתף בלהקה שלה Genitortures?


הכרתי אותה אחרי שעשינו את האלבום השלישי של Morbid, אט אט נהייתי יותר מעורב בחומר שלה ובשלב מסויים הצטרפתי ללהקה שלה בתור בסיסט, זה היה לפני Domination, בשלב מסויים שילבתי את שניהם אבל זה התחיל להתנגש ואז הגיעה גם התקופה שהחלטתי לעזוב את מורביד.


 


איך השפיע עליך המעבר מעמדת הסולן הכריזמטי בקדמת הבמה שמקבל את תשומת הלב לעמדת הבסיסט בלהקה שבה רוב תשומת הלב מופנית כלפי אשתך שהיא הסולנית? מעולם גם לא ראיתי איזכור של Morbid Angel בהקשר ל Genitortures..


 


זה ממש רחוק מלהיות ענין של אגו, השיקולים האלו רחוקים ממני אלפי שנות אור, מאד טבעי לי לנגן בס בלהקה הזו, אני גם כותב חומר ומשתתף בצורה פעילה בהכל, הרעיון מאחורי Genitortures מבוסס בעיקר על אשתי ולכן זה מאד טבעי, אין אזכור של מורביד כי אין טעם לקדם אותנו בתור "הלהקה עם הסולן של מורביד אנג`ל" , לא רציתי בזה.


 


חלק מהחומר של מורביד אנג`ל ובעיקר החומר של Genitortures מביא עמו קונספט של  BDSM, (סאדו מאזו) ואומץ בחום על ידי הקהילה הזו וניתן לראות את זה בצורה מאד מוחשית בהופעות שלכם, האם בישבילך כל הקונספט הזה הוא דרך רדיקלית לבדוק גבולות מנטלים שלך ומטאפורה לפילוסופיה רעיונית או שזו דרך חיים?


 


גם וגם, אני חושב שב Morbid Angel זה היה פה ושם בעיקר בתור מטאפורה (ע"ע הקליפ של Blessed Are The Sick או השיר Pain Divine י.ש.), אבל ב Genitortures זה מגיע בצורה הרבה יותר מוחצנת, מאד ברור, תראה:אני חושב שהקונספט שלנו היה כזה בעיקר באלבום הראשון של Genitortures, היום מבחינת הטקסטים יש הרבה מעבר ל BDSM, אני מודע לזה שהרבה מהקהל שלנו זה אנשים שבקטע, אבל אני רואה גם הרבה קהל אחר, בכלל אני חושב שהקהל לנו מאד מגוון, החל באנשים שאוהבים מורביד ובאים אלי אחרי הופעה לשאול למה אני לא חוזר, דך כמו שציינת – אנשים שבקטע, וקהל של אלקטרוני, Industrial, גותי, מטאל הרבה גיוון, הרבה מאד גוונים יש לקהל שלנו.


 


איך נראית הופעה של Genitortures? אני מבין שיודע שהקטע הזה מאד מוחצן בהופעת הבמה שלכם, בכלל: איך האינטנסיביות של העבודה עם אשתך משפיעה על חיי הזוגיות שלכם, הרבה אנשים ולאו דווקא מתעשיית המוסיקה מחזיקים בדעה שזה יכול להיות מאד לא בריא ליחסים ולהביא עימותים הביתה.


 


ההופעות שלנו מאד מלודרמטיות, מאד מוחשיות, נעשות כמו הצגה עם כל התלבושות וכיו"ב, הקונספט של הרעיון הוא להתעצם על ידי חוויות שאולי לא היית חווה באינטנסיביות כזו כי אתה מפחד לגעת בהם ולחוש אותם, בסוף ההופעה הסיום חיובי והרעיון שהאדם יוצא מחוזק יותר, ההופעה מאד מוחצנת כפי שציינתי, "שואו" אמיתי כמו שצריך להיות, הרבה מאד המחשה ואמירה שקשה להעביר כשאתה מוגבל לרעיון של דפיקת ראש במעגלים, אתה בעצם נותן את הקטע הרעיוני שלך בצורת מיצג, אם אתה תעמוד ותעשה הדבנגינג כל הערב אתה תלהיב את הקהל זה נכון, אבל אני בספק אם תצליח להעביר בצורה כל כך מוחשית את הרעיון אותו אתה מתיימר לייצג בתור כותב ויוצר.


לגבי העבודה עם אשתי, אנחנו משתדלים לקחת הכל בגבולות ההגיון, יש בינינו הרבה מאד כבוד מקצועי וכמובן אהבה גדולה וחיבור מצויין כך שכשעולה בעיה אנחנו משוחחים עליה וכל אחד אומר את דעתו, אם אני רואה שמשהו מאד מאד חשוב לה אז אני אתפשר וכך גם ההפך, אבל כמעט תמיד אנחנו משדרים על אותו הגל ואין בעיות, אנחנו אנשים בוגרים שמכירים אחד את השני מצויין.


 


מבחינה אישית הכתיבה שלך במיוחד בהתחלה היתה מאד מטאפורית ולא אישית, בנאדם כמוך שיש לו כל כך הרבה מה לומר ולהביע לא הרגשת צורך לתת כיוון יותר אישי בטקסטים?


 


בתחילת הדרך של מורביד נתתי הרבה רעיונות תחת דימויים, כמו כל הקונספט המיני ב Blessed, אט אט עם הזמן הרגשתי באמת צורך לתת גוון אישי יותר וניתן לראות את ההתפתחות לאורך האלבומים, ב Domination זה היה אולי הכי מוחצן וזו גם הסיבה שהאלבום הזה היה בישבילי מאבק, זה לא כל כך הלם את הרעיונות ש Trey רצה להעביר מבחינת הטקסט, והאלבום שהם הוציאו אחרי שעזבתי היה חזרה לשורשים מבחינה רעיונית.


 


Trey גם דיבר הרבה לאחר יציאת אותו אלבום על פילוסופיה ועל ה"אני" האינדבידואל שלו כראייה חיובית של אדם חושב ומודע


 


לא קראתי את הראיונות אתו לאחר צאת האלבום אבל אם זה כך אז אני מאד שמח בישבילו, אנחנו בקשר ואנחנו משוחחים, אני שמח שהוא הגיע לכיוון הזה מבחינת המסר.


 


האם אתה רואה את עצמך רק כבסיסט כיום או שיש סיכוי שנשמע ממך גם כסולן בעתיד? האם פנו אליך לחזור למורביד? האם יש לך חומר משלך חדש?


 


כיום אני בעיקר מתעסק בנגינה על הבס ואני כל כך עסוק ב Genitortures כך שכמעט ואין לי זמן פנוי לדברים אחרים, הלהקה מאד מעסיקה אותי, אני לא פוסל שאשיר בעתיד, יש לי חומר משלי, סקיצות שאני מקליט באולפן שלי בבית, חומר מאד שונה ממה שאתה רגיל לשמוע ממני, יותר שקט ונסיוני, אני שר שם, אני מקווה מתישהוא כשארגיש נכון,  אולי לעשות עם זה משהו, לגבי מורביד, פנו אלי שאחזור אבל אני במקום אחר, כשהחלטתי שהקטע הזה הסתיים מבחינתי זה אומר שזה אכן הסתיים ועברתי הלאה.


 


כפי שציינת, המוסיקה שלך בעבר היתה טעונת שנאה ורגשות שליליים, איך אתה מרגיש כיום ואיך אתה מסתכל עליה היום?


 


כיום אני מרגיש הרבה הרבה יותר טוב, יותר טוב עם עצמי ויותר טוב עם הסובבים אותי, אני מאמין שאני אדם טוב יותר, איך אני מסתכל על זה? זה היה חלק ממני, חלק בלתי נפרד, אני אוהב את זה ויש הרבה שירים שהפכו לחלק ממני ושאני לוקח עמי הלאה, שירים שמאד מייצגים אותי, אסור לבנאדם להתעלם ממה שהוא.


 


ראית את ה death metal עולה ויורד לפי צו האופנה, איך אתה רואה את זה ולמה אתה מקשיב כיום? תמיד היתה לי הרגשה, עוד לפני 10-11 שנה שאתה בנאדם פתוח מוסיקלית גם לדברים כמו תעשייתי, אלטרוני, גותי וכיו"ב


 


כמו בכל דבר, גם במטאל הקיצוני יש אופנות, עליות וירידות, כשאנחנו התחלנו לנגן הסגנון היה רק בהתחלתו והכל היה מאד ראשוני, טרי ונאיבי, אחר כך באה הפריצה הגדולה של התחום בתחילת שנות התשעים ולאחר מכן הירידה שלו ובשנים האחרונות שוב עלייה, זה חוזר במעגלים וזה די ברור, תמיד הייתי פתוח מוסיקלית להרבה כיוונים, כל עוד זה אמיתי ונעשה ממניעים אותנותיים באמת וזה נוגע בי אני אקשיב לזה, רוב המוסיקה שיוצאת היום היא בסדר האמת, היא לא גרועה כמו שהרבה מבקרים אומרים, אבל היא לא יותר מבסדר מבחינת מה שהיא מביאה אתה, אמנם ההפקות מצויינות ברובם אבל המסר והאישיות שמאחורי האמן בהרבה מקרים אפורה ולא מעניינת, לא יוצרת גירוי, אין ייחוד, זה בסדר גמור למישהו שעושה את צעדיו הראשונים בתחום והאוזניים שלו והעולם המוסיקלי שלו די טרי, אבל לבנאדם כמוני או כמוך שבתחום הרבה שנים ושומע המון המון אלבומים ושמע בחייו ים של דברים, הסיכוי לגרות לי את האוזן כיום הוא קטן יותר, זה צריך לענות על הקריטריונים שציינתי קודם לכן, אני מקשיב להרבה דברים, אני בקשר טוב עם אריק רוטן והוא משמיע לי הרבה דברים חדשים במטאל הקיצוני, בין היתר דברים שהוא הפיק באולפן שלו, אני אוהב את Laibach, עשינו אתם אי פי של גירסאות שלהם לשירים של מורביד ב 1994, הם מצויינים לטעמי, אני אוהב את Legendary Pink Dots , הם מעולים, לא מזמן יצא לי לראות הופעה של הנרי רולינס עם Black Flag, הם ביצעו את השירים הישנים והיה מצויין, אהבתי אותו ב The End Of Silence, אני אוהב גם מטאל טוב, גותי שמדבר אלי, תעשייתי, אפילו מרלין מנסון אני אוהב, יש לו קטע חזק.


 


מה יצא לך לשמוע מישראל והאם קיבלת פידבקים מישראל במהלך השנים?


קיבלנו בזמנו דואר מישראל אבל לא יצא לי להכיר אנשים מישראל ממש עד שהכרתי את ניר (ניר נקב, המתופף של סאלם שדרכו נוצר הקשר עם דיוויד  י.ש.) ודרכו הכרתי אותך, לגבי מוסיקה מישראל, יצא לי לשמוע מה שניר נתן לי, את Salem הלהקה שלו, את הדיסק שהוא תופף בו ואתה שרת (Nail Within  י.ש.) ועוד להקת Death Metal ששמעתי מספר שירים שלהם (Eternal Gray) , מאד אשמח לשמוע דברים טובים מאצלכם, שמעתי שיש סצינה גדולה ואני אשמח מתישהוא לבקר.


 


אתה אמריקאי, מה עשה לך ה 11 לספטבר ופיצוץ מגדל התאומים?


 


שבר אותי לגמרי, ההרגשה שאנחנו חשופים לטרור המטורף הזה, שאין מקום שאתה בטוח בו,ידעתי שיש פעילות של טרוריסטים שמנצלים את הפירצות בחוק האמריקאי כדי לנהל פעילות אבל לא שיערתי שזה יגיע לכאלו מימדים, אני מעריץ אתכם שם בישראל על הכוח וההתמודדות שלכם בשגרת חיים כזו, צריך להיות אדם מאד חזק כדי להתמודד עם המציאות הזו ולחיות תחת פחד שדברים כאלו יקרו, אולי לך זה נראה טריוויאלי כי אתה חי שם וזה המקום ממנו באת אבל בהתבוננות מבחוץ אתם אנשים מאד חזקים דע לך.


 


הקונספט הארטיסטי שלך תמיד היה מאד ויזואלי ותיאטרלי, מלא הבעה, האם חשבת אי פעם ליצור צורות אחרות של אומנות כגון משחק, או כתיבה – פיסול וכדומה? האם יש לך תוכניות כאלו?


 


זו מחמאה גדולה בישבילי, הרעיונות האלו עלו לי בראש, אני חושב שהייתי יכול להיות שחקן לא רע בכלל.., אני אשמח לעשות דברים כאלו בעתיד אבל כרגע עם כל העבודה עם Genitortures זה מאד קשה כי זה לוקח לי המון זמן ואנרגיות ואני מעוניין לפקס את המאמצים שלי לכיוון עיקרי שזה כרגע הלהקה שלי.


 


או קיי דיוויד, מאד נהנתי לשוחח ולהכיר אותך, היה מרתק, הרבה שנים אני מכיר את מה שאתה עושה ואת הכתיבה שלך ואני מאד אוהב ומעריך את הפעילות שלך, אני שמח שהיום אתה נמצא במקום טוב, זה נפלא , מילות סיכום:


 


תודה רבה לך על השיחה המעניינת ועל התמיכה, חשבון הטלפון שלך בטח יהיה לא זול אחרי 4 שעות...J) , מאד נהנתי לשוחח והראיון היה בהחלט עמוק ולא רגיל, אשמח מתישהוא לבקר, שלח לי כמה הרכבים ישראלים אבל רק דברים טובים אה..?....J)


 


(יום לאחר מכן נשלחה לדיוויד חבילה עם עוד כמה דיסקים של להקות ישראליות  .י.ש)


 

מאמר זה פורסם בתאריך Friday 25 June, 2004.
שלח לחבר
ספר לחבר על המאמר הזה:  
סל קניות
0 פריטים


rc


Copyright © 2004 Raven Metal
info@ravenmetal.co.il

Powered by E-snif   ©oscommerce
Design By Amit Halachmi