ראשי » קטלוג » ראיונות » ראיון עם Kee Marcello גיטריסט להקת Europe    החשבון שלי  |   תכולת הסל     
טלפון
054-7770485
קטגוריות
CD'S - BLACK METAL
CD'S - DEATH METAL
CD'S - DOOM METAL/GOTHIC METAL
CD'S - EVERYTHING BUT METAL
CD'S - FOLK METAL/VIKING/PAGAN
CD'S - THRASH METAL/SPEED/HC
CDS HEAVY/PROG/HARD/POWER
חולצות
נדירים
DEATH IN JUNE
NIGHTFALL
RML - Raven Music Label Releases
TOMORROWS RAIN
תקליטים
כרטיסים להופעות
מאמרים
כל המאמרים
ראיונות ->
  Arallu - השד מהעולם העתיק
  Bartholomeus Night - בלהות
  KREATOR - בראיון חדש
  Overkill - ראיון חדש
  Samael - ראיון חדש
מוצרים חדשים
RHAPSODY - HOLY THUNDERFORCE
RHAPSODY - HOLY THUNDERFORCE
₪39.00
חיפוש מהיר
 
חפש מוצר
חיפוש מתקדם
מידע
אודות Raven
משלוחים
הצהרת פרטיות
תנאי שימוש
יצירת קשר
ראיון עם Kee Marcello גיטריסט להקת Europe

10 מיליון תקליטים בעולם !! ראיון עם Kee Marcello גיטריסט להקת Europe.


 


השנה היתה 1985, הייתי בן 9, פוסטרים של Europe היו נמכרים בעשרות בכל חנות אביזרי מוזיקה ומכשירי כתיבה לצד פוסטרים של סרטים מפורסמים, הלהקה התנוססה על שערי עיתוני הנוער ו"מעריב לנוער" העסיק את עצמו בשאלה באיזה שמפו משתמש הסולן Joey Tempest, הפופולריות של הלהקה בישראל ובעולם היתה עצומה, היסטריה בשיאה, The Final Countdown לא רק שהיה במצעד הלועזי של גלי צה"ל ורשת ג` אלא נבחר בשתי הרשתות ברוב קולות לשיר השנה של 1985 כשהוא משאיר מאחור את כל אמני הפופ והרוק של התקופה.


 


מעטות הפעמים בחיים שיתאפשר לנו לדבר עם בנאדם שבאמת הצליח בצורה אבסולוטית במוסיקה, בנאדם שהגיע לאחת מפסגות ההצלחה במוסיקת הרוק/רוק כבד, בנאדם שהיה בלהקה שמכרה עשרה מיליון עותקים (!!!) מאלבום אחד, קולטים את המספר הזה? 10 מיליון?? בערך פי מאה מ Cradle Of Filth למשל, או פי 200 מ Emperor.... קבלו את האיש על הגיטרה Kee Marcello בראיון על העבר, ההווה ואלבום הסולו החדש שלו העומד לצאת בימים אלו ממש, הספירה לאחור מתחילה חברים...


 


1)      אהלן Kee, מה שלומך בימים אלו?


 


שלומי מצויין, מסיים עוד יום הקלטות בסטודיו שלי ומחכה לצאת אלבום הסולו השני שלי Melon Demon Divine שאמור לצאת ממש בקרוב.


 


2)      נתחיל את הראיון מהעבר, נמשיך להווה ונסיים עם העתיד, ננסה להקיף פה כמעט 20 שנה של קריירה.


 


בשמחה, יש לי זמן פנוי, בוא נתחיל


 


3)      הצלחת להגיע למעמד פרסומי שמעטים מאד בעולם זוכים לו, היית חבר בלהקה שמכרה מעל 10 מיליון עותקים מאלבום אחד, זה הישג מדהים ועוד ללהקת רוק כבד, מה זה עושה לאישיות של בנאדם? מה זה עושה לפרספקטיבה שלך לגבי דברים?


 


אני מסכים שההצלחה שהייתי שותף לה עם Europe היתה יוצאת דופן בכל קנה מידה, היום המספרים האלו נשמעים מאד לא הגיוניים אבל אז זה היה מאד ראלי והכל קרה יחסית מהר תוך שנה שנתיים, הרבה לא יודעים אבל ל Europe היו 3 אלבומים לפני The Final Countdown וזה דבר שהרבה אנשים לא יודעים, עדיין ניתן להשיג את האלבומים האלו אם כי מעט קשה, הם כבדים יותר מהחומר המוכר שלנו, המזל שלנו היה שהגענו ממדינה כמו שבדיה ובשיא ההצלחה היינו גרים בשבדיה ולארה"ב עברנו רק שנתיים לאחר הפריצה של Countdown וזה דבר שמבחינה להקתית עשה לנו רק טוב כי השהייה במולדתך משאירה אותך עם הרגליים על הקרקע, רוב הלהקות האמריקאיות של אותה תקופה היו עמוק בסמים קשים ובעיות אינסופיות, זה היה חלק מאורח החיים שלהם, אצלנו הדברים היו הרבה יותר מתונים כי באנו מרקע חברתי אחר, הרבה מהלהקות האלו של אמצע שנות השמונים נעלמו עם הזמן פשוט כי לא ידעו להתמודד עם ההצלחה, הכי חשוב זה להשאר עם הרגליים על הקרקע לא משנה כמה אלבומים אתה מוכר, בסוף היום אתה נשאר אותו בנאדם.


 


4)      איך הצטרפת ל Europe? מתי ואיך זה קרה?


 


להרבה מהמעריצים הפחות אדוקים שלנו זה היה נראה כאילו הלהקה מצאה גיטריסט אלמוני שיכנס ללהקה אבל זה היה רחוק מאד מהמציאות, אני הייתי בשנות השמונים המוקדמות מפיק מוסיקלי של הרבה להקות Hard Rock בשבדיה ועזרתי להרבה להקות שהייתי מקושר אתן, כש Europe חיפשו גיטריסט בשנת 1985 היה ברור שהחיבור בינינו הוא הטבעי ביותר, זה היה קליק מיידי שהתבטא בסיבוב ההופעות שהיה מצויין והקיף כמעט את כל העולם.


 


5)      רק אצלינו לא הייתם.., ו The Final Countdown היה כאן שיר השנה שזה אומר השיר הפופולרי והאהוב ביותר בשנת 1985, עיתוני נוער כתבו על השמפו של Joey... נערות כתבו מכתבי אהבה ל Mic , אבל לא הגעתם...


 


באמת? זה היה שיר השנה אצלכם? לא ידענו על זה בכלל, הוא היה שיר השנה ב 37 מדינות בעולם אבל לא ידענו שישראל היא אחת מהם, מבחינתי תמיד רציתי להופיע אצלכם ודע לך: לא אכפת לי מהמצב הבטחוני וכל החרא שמראים בטלויזיה, אם מישהו רוצה להביא את המופע החדש שלי עם אלבום הסולו החדש שלי לתל אביב – אני אגיע ! רק תקשר אותי עם הבנאדם.


 


6)      כשנכנסת ללהקה עזב John Norum שהיה גיטריסט מאד אהוב על מעריצי הלהקה והיה בשלושת האלבומים הראשונים, היו לך נעליים לא קטנות להכנס אליהם, איך זה עבר? האם הופעל עליך לחץ?


 


      כמובן שזה משימה לא קטנה להכנס ללהקה אחרי גיטריסט כמו ג`ון שהוא גיטריסט מצויין והיה מאד מזוהה עם הלהקה, אבל בסקנדינביה זה עבד מאד מהר מבחינה הכרה של הקהל כי הייתי מוכר שם מהעבודה שלי עם להקות אחרות, כמובן שהיו עיתוני רוק כבד שנהיו ציניים וספקנים לגבי הכניסה שלי ללהקה וניסו להשתלח בלהקה ובי אבל זה לא היה חדש כי היינו בהרבה מקרים מטרה לחיצי הביקורות של הרבה עיתונים שראו בנו מעין Hair Metal Band או משהו בסגנון, התשובה שלנו לא היתה לומר להם Fuck Off או לריב אתם, התשובה שלנו היתה תמיד במוסיקה, לנסות לכתוב שירים יותר טובים ויותר טובים ולהיות להקה עוד יותר מקצועית וטובה, אנחנו מוסיקאים ולא באנו לריב עם עיתונאים, כמובן שהיו גם הרבה כאלו שפירגנו לנו ורצו שנצליח, יש תמיד משני הצדדים, אבל העובדה שאנחנו שבדים והצלחנו אותה תקופה הרבה יותר מכל להקה אמריקאית הרגיזה הרבה עיתונאים ואנשי תעשייה בארה"ב.


 


7)      הם לא עיכלו שהחבורה משטוקהולם מצליחה יותר מחבורות לוס אנג`לס הפרועות?


 


לא, ומבחינתינו מעולם לא היה קטע של תחרות או שטויות כאלו, אבל Countdown חצה את גבולות המטאל המלודי והצליח להגיע ללב של הרבה מאד אנשים, מכרנו פי 5 תקליטים מ Motley Crue שהיו אז דבר מאד חם בארה"ב ולהקה שמפוצצת בהופעות, הלהקה היחידה שאז היתה באותה רמת הצלחה היתה Bon Jovi שזו דוגמא ללהקה ששרדה את נפילתו של ההארד רוק וידעה להוליד את עצמה מחדש באופן שמשאיר להם חלק ניכר מהקהל הישן וכמו כן מוסיף להם המון קהל חדש, זה מספיק חדש כדי לצאת החוצה לקהל אחר ומספיק הארד רוק כדי שחלק מהקהל הישן שלהם ישאר אתם, הרבה מהלהקות לא הצליחו להשכיל ולעשות זאת ונפלו עם שקיעת הסגנון בתחילת שנות התשעים, או לחלופין: עשו שינוי קיצוני מדי והפכו ללהקות גראנג` מלהקות הארד רוק או מטאל מלודי או איך שלא תקרא לזה, את זה הקהל של ההארד רוק לא קנה כי זה התפרש כהתמסחרות וגם הקהל האלטרנטיבי לא קנה כי זה להקת מטאל עם שיער נפוח בישבילם, אז הרבה הרכבים פשוט נפלו בין הכסאות.


 


8)      אחרי האלבום The Final Countdown וההצלחה האגדית שהתלוותה לו לקחתם שנה חופש והקלטתם אט אט את האלבום שלטעמי הוא הכי טוב שלכם:  Out Of This World, אלבום מצויין, עם אסופת השירים הכי טובים שהיו לכם אי פעם, אין שם Countdown Part 2 אבל יש שם שירים מצויינים כמו Coast To Coast המרגש, Ready Or Not הסוחף, Open Your Heart מהתקליט הראשון בגירסא חדשה, ממש אלבום הארד רוק מצויין בכל פרמטר, האלבום לא זכה להצלחת הענק של Countdown אבל מכר כמעט 3 מיליון עותקים שזה המון לכל להקה (לשם השוואה: זה פי 15 מאלבום ממוצע של Rhapsody) איך התקבל האלבום?


 


כמובן שבערך כל העולם ואשתו ציפו לאלבום הזה, הוא הוקלט תוך כדי זה שהלהקה היתה אחרי סיבוב הופעות מפרך של Countdown, כמעט 500 הופעות בשנתיים שזה המון, הקפנו את כל העולם, רצינו לתת אלבום יותר טוב מ Countdown ואני מאד שמח שאתה רואה בו את האלבום הכי טוב שלנו, זה גורם לי הרבה מאד גאווה, אני מאד אוהב את האלבום הזה, בו התחלתי לתת גם חומר משלי ורואים את ההתפתחות הטבעית מ Countdown, אני חושב שהוא בוגר יותר ואולי גם אפל יותר, כולל באמת שירים מהטובים שהיו לנו, Superstitious למשל היה להיט ענק ומאד הצליח, הביקורות על התקליט התחלקו לשניים, כאלו שמאד אהבו אותו וכאלו ששחטו אותו וטענו שאנחנו להקה של תקליט אחד, קצת קשה לומר דבר כזה על להקה שהאלבום שהקפיץ אותה היה האלבום הרביעי ולהקה שעבדה מאד קשה להגיע לשם, אבל עיתונאים אלופים בלהעלות ולהוריד גיבורי תרבות וכמו שלא השתננו כשטענו שאנחנו הלהקה הכי גדולה בעולם ב Countdown כך גם לא התבאסנו כחלקם לא אהב את Out Of This World , מעולן לא עשינו מוסיקה בישביל עיתונאים אלא בישביל הקהל.


 


9)      איך אתה מסביר את  ההצלחה הענקית של השיר הזה?


 


תראה, זה שיר טוב מאד אבל יש משהו שהעלה אותו הרבה מעבר לעוד להיט הארד רוק חזק ומצליח, אני חושב שכל הפתיח עם המנגינה המפורסמת על הקלידים היא זו שהעלתה את השיר לדרגת מגה להיט, אם השיר היה נפתח במעבר תופים שמתחיל את הדיסטורשן הוא היה להיט מצליח בקהילת הרוק הכבד וזהו כמו הרבה שירים בשנות השמונים, אבל הפתיח עם הקלידים לפני התופים והגיטרות נתן להרבה קהל ששומע רוק ופופ את התחושה של שיר מיוחד, לא דוקא כאסח, שיר נצחון שמתאים להרבה קטגוריות מעבר לרוק כבד מלודי, שיר שגרם לנו להופיע על השער של עיתוני פופ כמו Bravo הגרמני למשל,  פשוט מיקום של קטע, אבל זה בהחלט שיר חזק.


 


10)  אתה יודע שבישראל מוכרים רינגטונים שלו?


 


באמת? אני בהלם.., זה אחלה אבל משעשע קימעה, אני יודע שבסקנדינביה מוכרים אבל לא ידעתי שבישראל.


 


11)  סיבוב ההופעות של Out Of This World הביא לכם הצלחה חזקה מאד בארה"ב שבעקבותיה החלטתם שנה אחר כך לעבור לחיות שם?


 


 כן, הקהל באמריקה קיבל בזרועות פתוחות את האלבום שהיה הרבה יותר "אמריקאי" באוריינטציה ההפקתית שלו מ Countdown, היינו בסיבובי הופעות מאד מצליחים שם והרגשנו שם מאד בבית, דוקא באירופה התייחסו אלינו באותה תקופה כסוג של להקה שהיא לא בדיוק להקת רוק כבד, אני זוכר שהופענו לראשונה עם Motorhead באנגליה, ניגשתי לסולן שלהם מאחורי הקלעים והצגתי את עצמי, אמרתי "היי, אני הגיטריסט מלהקת ההארד רוק Europe ואני מעריץ שלכם הרבה שנים" הוא הביט בי וזרק משהו כמו "Europe הם לא להקת הארד רוק" , יום לאחר ההופעה העיתונות המקומית יצאה בביקורת על הערב שהכותרת שלה היתה  " Europe ניצחו את Motorhead" , התשובה שלנו, כמו תמיד היתה במוסיקה ועל הבמה.


 


12)  ואז הקלטתם בארה"ב את האלבום הכי כבד שלכם Prisoners In Paradise שיצא ב 1991, בשיא עליית הלהקות מסיאטל ונפילת הרוק הכבד המלודי, מה תוכל לספר?


 


עבדנו על האלבום הזה מאד קשה, אני סחבתי לכיוון יותר כבד מהאלבומים הקודמים והלהקה אהבה את הנטייה הזו, עבדנו עם מפיק מעולה בשם Beau Hill שגרם לזה שהאלבום יצא עם הסאונד וההפקה הכי טובים שהיו לנו אי פעם, Joey עירב את הלהקה הרבה יותר בכתיבת החומר וכמו כן הסתייע במעבד מוסיקלי מחוץ ללהקה בעזרה בפזמונים של השירים, חברת התקליטים חשבה שהאלבום כבד מדי אבל שיחררה אותו, הוא התקבל יפה אבל שוב, מספרים שכל להקה היום היתה מתה להגיע אליהם אבל פחות משני האלבומים האחרים, האלבום מכר מיליון וחמש מאות אלף תקליטים שזה שוב, המון, אבל הצפייה היתה למספר הרבה יותר גבוה, השוק המוסיקלי מאד השתנה בארה"ב באותה תקופה, אני זוכר את החודשים האלו מצויין, בחודשיים שלושה אחרי הפריצה הענקית של הגראנג` והלהקות מסיאטל כל הסצינה התהפכה, יכלת ללכת ברחוב בלוס אנג`לס שהיתה ממלכת ההארד רוק ולראות את אותם אנשים שראית עד לפני חודש עם מעילי עור ושיער ארוך הולכים עם מכנס קצר ומסופרים, ממש אותם אנשים בלוק ומראה שונה לחלוטין, העיתונות כהרגלה מיהרה להכתיר את מלכי הרוק ולקבור להקות מהסוג שלנו מתחת לשטיח, המדיה ממש איבדה עניין, חוץ מבון ג`ובי ומטאליקה לא הרבה להקות שרדו את התקופה הזו, מבחינתינו זה היה גורם מאד מכריע, לא רצינו בשום פנים ואופן לשנות את המוסיקה שלנו וללכת לכיוון שהוא לא אנחנו ולא מזוהה איתנו, זו לא היתה מעולם אופציה, ומצד שני לא רצינו להמשיך וללכת כמו לוחם בתחנות רוח ולהוריד את הלהקה לרמה של הרכב כושל, רצינו לסיים כשכוחינו עדיין חזק מאד, אני לא רוצה לראות את הלהקות שהיו גיבורי ילדות שלי מנגנות מול 400 איש בפאב, אני מעדיף שישאר המיתוס ולא להרוס את מה שלקח כל כך הרבה זמן ומאמץ לבנות, אז לא היה פירוק רשמי אבל פשוט הפסקנו אט אט לנגן, הוצאנו עוד 2 שירים, שנה אחר כך יצא לנו אוסף להיטים שמכיל מעבר לשירים המוכרים עוד כמה קטעים שלא יצאו מעולם, מעין סיכום, דרך אגב: Prisoners In Paradise יצא ב 1999 מחדש לשוק בסאונד משופר ועם 2 שירי בונוס שלא הופיעו באלבום המקורי וחוברת המכילה הרבה סיפורים מעניינים מאחורי הקלעים של הלהקה.


 


 


13)  קיבלתם המון הצעות לאיחוד והאיחוד היחיד שהיה עד לא מזמן היה בחגיגות המילניום של שבדיה, מה היה שם?


 


        בשנת 2000 לרגל המילניום הופענו הופעת איחוד אחת בשבדיה בחגיגות המילניום הלאומיות מול בערך רבע מיליון איש, זה יצר את הרעב לנגן שוב וזה לא קרה מאז ועד לפני כמה חודשים...


 


14)  האיחוד שהיה עכשיו ב 2004 עם ההופעה הענקית בפסטיבל Swedish Rock היה בלעדיך ועם John Norum, איך אתה מרגיש עם זה ולמה זה יצא כך?


 


        האיחוד במקור היה אמור להיות עם שנינו, היו חזרות והרעיון החל לזוז ואני הרגשתי שזה לא הולך טוב עם מה שאני עושה היום, לא רציתי למחזר את העניין ולעשות סיבוב הופעות עם אותם שירים, בהתחלה לא דובר על תקליט חדש אז היה נראה לי חסר טעם לבוא ולמחזר חומר, אין לי בעיה לעשות סיבובי הופעות אבל לעשות אותם על חומר מלפני 15 שנה אני לא הכי מת על הרעיון, והכסף לא היה פיתוי כי אני לא רוצה לעשות את זה למען כסף, אני חי טוב, יש לי אולפן ותקליט חדש וכסף זה לא מה שיגרום לי לעשות את זה, אני אוהב את האנשים בלהקה ומפרגן להם על האיחוד, אני חושב שזה נפלא וכייף גדול, יצא עכשיו גם DVD חדש עם כל הקליפים שלנו והופעות חיות שזה אחלה דבר, יכול להיות שאתארח באחת ההופעות הקרבות, אנחנו חברים טובים, ראיתי את הופעת האיחוד הראשונה ב Swedish Rock, היה מצויין.


 


15)  יש לך אלבום סולו חדש בשם Melon Demon Divine  המכיל 13 שירי רוק מצויינים, ראשית מזל טוב ! מה אתה יכול לספר על האלבום?


 


 האלבום הוקלט בשנתיים האחרונות כשאני מנגן בגיטרה ושר, על התופים מנגן Snowy Show שהוא מנגן וניגן עם אמנים כמו King Diamond ו Dream Evil , חיפשתי מתופף שיהיה גם מעניין וגם שיהיה לו מגע חזק של רוק אנד רול, Snowy הוא בהחלט כזה, מייד כששמעתי אותו ידעתי, הוא גם אחלה בנאדם, אני הפקתי את האלבום, הסגנון הוא נע בין רוק גיטרות חזק, הארד רוק ומעט מעט רוק יותר מורכב, אלבום גיטרות לא כמו אלבומי הגיטריסטים שחוץ מסולואים יש בהם בדרך כלל שירים בינוניים, אלא אלבום שירים, שהושקע בו המון מבחינת כתיבת השירים, זה מה שהכי חשוב לי, יש בו את מכלול ההשפעות שלי.


 


16)  אתה יכול לומר מה הסיפור מאחורי השיר Hey Romeo שמופיע באלבום? נשמע כמו שיר של Europe, במיוחד הפזמון.


 


        זה היה הרעיון, לעשות משהו כמחווה לאותה תקופה כסימון תקופה, כמו שאומר השיר הראשון באלבום שלי Everything Must Die אבל זה בהחלט כייף ונוסטלגיה להכניס שיר כזה לאלבום.


 


17)  האלבום מלא קטעים מרגשים ומאד חזקים, רוק גיטרות חזק ועוצמתי שמצד אחד נשמע מופק וברור, מרגש ומאד מקצועי, ומצד שני נשמע מאד "ביחד" מאד לא מסונתז ולא דיגיטלי, סאונד מאד חם וישיר.


 


 אני מאד שמח שאמרת את זה, זה בדיוק מה שניסינו ליצור, אלבום עם סאונד חם שישמע מקצועי וחזק.


 


18)  ואיך הגעת אתו ל Frontiers Records מאיטליה?


 


  הם חברה מצויינת לכל מה שקשור כיום לרוק כבד מלודי וקלאסי ו Hard Rock, עובדים מאד מקצועי ואנשים מאד ישרים, זה עדיף לי לעבוד עם אנשים כאלו שמבינים את המוסיקה ואת מה שאני עושה וכותב מאשר עם חברה גדולה שמבחינתה זה עוד פלסטיק שצריך למכור.


 


19)  תגיד, עטיפת האלבום, מאד מיוחדת  בעיני, כמו פנים המביטים בעיר משולבים יד ביד בצורה מאדג מקצועית עם פני העיר בתמונה אחת, עבודה נפלאה, סוג של אדם המביט באורבניות מהצד?


 


 אני שמח שראית את הפנים, הרבה אנשים רואים את העטיפה רק ממימד אחד וצריך להסביר להם מה הרעיון מאחורי זה, זה אכן הרעיון בנאדם, מאד משקף את רוח האלבום.


 


20)  אתה מעורה במה שקורה היום ברוק הכבד ובמטאל? מכיר להקות?


 


כן, אני לא מכיר כל הרכב כי מאד קשה להשאר מעודכן עם כמות הלהקות שיש היום, אבל אני יודע מה הולך, Hammerfall אנשים נחמדים, פגשתי אותם כמה פעמים באולפן שלי, אחלה, גם את In Flames אני מכיר, אני לא מת על השירה המגורגרת אבל יש להם מלודיות טובות מאד וריפים טובים, הרבה מהאנשים האלו אומרים לי שגדלו על דברים שעשיתי עם Europe וזה נפלא לשבת ולדבר אתם ולעשות דברים ביחד עם המוסיקאים של היום, יש אחלה להקות.


 


21)  להקות או מוסיקה מישראל יצא לך להכיר?


 


 


        לא יודע, תן לי כמה שמות ואומר לך...


 


22)  Salem, Orphaned Land, Melechesh, Nail Within, Eternal Gray, Lehavoth מכיר משהו?


 


         את Salem אני זוכר ממזמן, זה הרכב מטאל אקסטרימי נכון? אני דוקא מסתקרן לשמוע להקות טובות מישראל.


 


23)  אשלח לך כמה דיסקים שעושים פה, אין בעיה, , שיהיה המון בהצלחה עם התקליט החדש, מגיע לך !!, מאד נהנתי לשוחח אתך (פטפטנו שעה וחצי בטלפון) ושמור על קשר


 


        תודה רבה לך על התמיכה והראיון המעניין, מזמן לא נהנתי כך בראיון, תמסור דרישת שלום לכל הקהל של ההארד רוק, המטאל והרוק אצלכם בארץ, מקווה שיבדקו את אלבום הסולו החדש שלי אצלכם ואולי גם אוכל לבוא להופיע אם יאהבו אותו, ואני מחכה לחבילה שלך !! תהיה בקשר בנאדם !!

מאמר זה פורסם בתאריך Friday 23 July, 2004.
שלח לחבר
ספר לחבר על המאמר הזה:  
סל קניות
0 פריטים


Copyright © 2004 Raven Metal
info@ravenmetal.co.il

Powered by E-snif   ©oscommerce
Design By Amit Halachmi