ראשי » קטלוג » ראיונות » Eternal Gray - Under Grey Sky  החשבון שלי  |  תכולת הסל  |  סיום הזמנה   
 פורום רייבן מיוזיק
קטגוריות
++ דיסקים ב 20 ש"ח ++
++דיסקים ב 30 ש"ח ++
++דיסקים ב 40 ש"ח ומיוחדים ++
++חדשים במלאי אוקטובר 2014 ++
++חדשים במלאי דצמבר 2014++
דיסקים חדשים פברואר 2016
ALCEST
חבילות חנוכה
חדשים - 3/17
חדשים במלאי אפריל 2015
חדשים במלאי אפריל 2017
חדשים במלאי אוקטובר 2015
חדשים במלאי נובמבר 2015
חדשים במלאי יולי 2015
חדשים במלאי מאי 2015
חדשים במלאי ספטמבר 2015
חדשים אוגוסט 2016
חדשים נובמבר 2016
חדשים ינואר 2015
חדשים מרץ 2015
חדשים קיץ 2017
CENTURY MEDIA יוני 2015
חיסול סטוק 2016
נדירים
DRACONIAN
מבצע ראש השנה
משלוח חדש - הכל 3 במאה
עשרת המכות של פסח 2016
WATCH THEM LIVE
ראש השנה
רונן בן טל - אור כשדים
כרטיסים להופעות
++נדירים-הוצאות ראשונות-מיוחדים+
תקליטים - LP'S
מוצרי Seasons Of Mist Records
מאמרים
כל המאמרים
ראיונות ->
  Arallu - השד מהעולם העתיק
  Bartholomeus Night - בלהות
  KREATOR - בראיון חדש
  Overkill - ראיון חדש
  Samael - ראיון חדש
מוצרים חדשים
Death In June חולצת ההופעה בישראל - נא לציין מידה
Death In June חולצת ההופעה בישראל - נא לציין מידה
₪89.00
חיפוש מהיר
 
חפש מוצר
חיפוש מתקדם
מידע
אודות Raven
משלוחים
הצהרת פרטיות
תנאי שימוש
יצירת קשר
Eternal Gray - Under Grey Sky

את האלבום הקלטתם בשבדיה ועשיתם היסטוריה בהיותכם להקת המטאל הישראלית הראשונה שהקליטה אלבום בחו"ל, איך הייתה החוויה של לעבוד שם? מה אתה יכול לספר מהסטודיו? איך


התייחסו שם לעובדה שבאתם מישראל?


 


קודם כל, שלום לכל הקוראים.


היה מצוין לארוז פקלאות ולטוס לאביס.


חוויה לימודית, מקצועית ותורמת מעבר לכך שהמקום פשוט מדהים.


שבדיה, כפר מרוחק מכל ציוויליזציה, על שפת אגם ענק שמהביל מאדי הקרח שמצפה אותו, עצים ירוקים ועצומים מסביב, בקיצור אווירה.


היה לנו חשוב להתנתק מהמציאות הקשה של ישראל על מנת שנוכל להתרכז בהקלטות שיצאו מוצלחות.


בהתחלה היה מצחיק. אני לא אשכח את הפרצוף של טומי (אח של פיטר) כשביקש מאתנו לנגן לו משהו להתרשמות כללית.


זה היה פרצוף של הלם מוחלט מהול בפרגון. אפשר לומר שהוא היה ממש מופתע לראות חבורה של אנשים שבאו ממקום שבו "רוכבים על גמלים וגרים באוהלים" מנגנים את since in the process of creation (השיר הראשון בדיסק).


יאמר לזכות המקצועיות של טומי שסאונד תופים לא לקח יותר משעה.


הם היו מכוונים, מסודרים ומוכנים להקלטה. זה דבר שלא רואים בארץ באופן גורף וחבל.


לגבי הסאונד שבנינו, הוא לא דומה בכלל לשאר ההפקות שהאביס הוציא (להקות לדוגמא ----) וגם טומי היה קצת סקפטי לגבי "מה החברה האלה מזיזים לי את המגברים?!" אבל קיבל את זה בזרועות פתוחות ובראש פתוח.


זה השתלם בסוף, גם לדעתו. ציטוט של טומי: "זה בהחלט הדבר הכי טוב שיצא מהאביס שלי אי פעם".


קיבלנו את זה כמחמאה והמשכנו עם חיוך.


גם זכינו לחברתם של להקת Destruction הגרמנים, שפרגנו בצורה מעוררת כבוד וגם הזמינו אותנו כל הזמן אליהם לשתות בירות, לאכול וסתם לקשקש.


פיטר Hypocrisy  ושמיר Destruction  נתנו כמה שאגות בכמה שירים באלבום. קיבלנו פרספקטיבה חדשה על איך זה להיות כוכב ועדיין לפרגן ולעזור למתחילים.


גם הם היו קצת בהלם לשמוע שאנחנו מישראל.


היה איזה קטע שמייק הגיטריסט של Destruction נכנס לאולפן בדיוק כשהורדתי גיטרות ל Absent mourn (הם הקליטו באולפן לידינו) והוא פשוט נעמד שם והראש שלו הנהן לצדדים כלא מאמין.


"איזה ריף מגניב! יושב! מאיפה באתם?!" אלה היו מלותיו...


בקיצור, היה מצוין וממש מומלץ לצאת לשם.


 


 


למה איטרנל גריי? מה מייצג השם?


 


אפור נצחי.


זה אנחנו, זה מה שאנחנו מייצגים ונמשיך לייצג.


בלי זיוני מוח מיותרים, תזכרו דבר אחד; כשיורד גשם, יש את הריח של האדמה הרטובה, השמיים אפורים, נוצרת אווירה שונה מכל דבר אחר שאנחנו מכירים.


בכל פעם שיורד גשם תרימו את הראש, תסתכלו למעלה לעננים ותראו אותנו, תזכרו בנו ובמה שאנחנו מייצגים.


 


 


 


 


עד כה האלבום מקבל ביקורות מעולות בכל עיתונות המטאל באירופה, ציונים שנעים בין 8/10 ל 10/10 בכל המגזינים, האם אתה מופתע מהתגובה? מה ציפיתם מבחינת תגובה כשהאלבום יצא?


 


קשה להיות מופתע מדבר שאתה מכיר רק צד אחד שלו.


זה הדיסק הראשון שלנו והניסיון היחידי שלנו בביקורות הוא כמו שהזכרת בשאלה. למען האמת אנחנו ציפינו למשהו טוב כי השקענו את הנשמה. זה לא אומר שאם יהיו תגובות גרועות אנחנו לא נתייחס.


אנחנו נשמח לשמוע כל תגובה כי רק מזה אפשר ללמוד ובשביל זה אנחנו פה.


 


  ההפקה שלכם ממש לא נשמעת כמו שאר התוצאות מאותו אולפן שמתאפיינות בסאונד קר ומסונתז למדי, הסאונד הרבה יותר קרוב לתוצאות שאנחנו מכירים ממוריסאונד בארצות הברית, האם ניסיתם למשוך בכוונה לכיוון שונה?


 


כן, אנחנו בחרנו באביס בגלל שזיהינו את הפוטנציאל הטמון במבנה של האולפן ובציוד.


חיפשנו סאונד שיהיה חם וביחד עם זה משדר רוע ונוקשות, שיהיה נח לשמיעה והקשבה ולא מקומפרס עד כדי עצב.


 


 


יש לכם שני חברים חדשים בלהקה שהצטרפו לאחר הקלטת האלבום, מה אתה יכול לספר עליהם?


 


רועי  חן  (מתופף) וגיל בן יעקב (באסיסט) הם בראש ובראשונה שני אנשים משכמם ומעלה, משקיענים וחברים טובים.


מעבר לזה, שניהם פשוט הפתיעו אותי ואת אייל.


היה מאוד קשה למצוא מישהו שיעמוד בעבודת ידיים ורגליים של ערן.


לא האמנו שאישילד בן 15 יעשה את זה.


עברנו חמישה שישה מתופפים והיינו מיואשים. התחלנו לחשוב על אנשים מחו"ל וכדו..


ואז יום אחד ה "ילד" הזה אומר לנו שהשיר הראשון שהוא רוצה לנגן זה since in the… (השיר בין המהירים והקשים בדיסק). אני ואייל מגחכים לעצמנו ביהירות ומתחילים לנגן, והמניאק הקטן משאיר לנו עשן!!.


אותו דבר לגבי גיל הבאסיסט. גישה בוגרת, אדם שרוצה לעבוד ולא לזיין שכלים. מעניק ללהקה "ריצפה" יציבה לעמוד עליה.


 


 


המוסיקה של איטרנל גריי מכילה בנוסף לקטעי הגריינד ולקטעים המהירים הרבה מאד ריפים טכניים, קרובים רעיונית לכיוון של נוורמור הרבה יותר מללהקות דת` מטאל, מאיזה רקע מגיע כל אחד בלהקה ואיך זה משפיע על הכתיבה?


 


הרוב הגדול מבחינה היסטורית ועדכנית זה מטאל כמעט על כל סוגיו.


אני מניח שכל אחד מאתנו מעריך פחות או יותר את אותן הלהקות ואז מגיע ה"אקסטרה".


למשל אצל אייל זה הלן אולדסוורת' וכל מיני סוגים של פיוז'ן,


ואצלי זה יותר נוטה לפינק פלויד, באך, סטינג וכדו...


תראה, הרשימה של הלהקות שאנחנו מעריכים ומקשיבים להן מאוד ארוכה ומייגעת אך אני יכול לומר דבר אחד; השתדלנו להאציל על המוזיקה שלנו את הקטעים שיותר אהבנו מכל להקה.


אני מניח שהשילוב בנינו זה מה שעושה את זה.


 


 


סאונד הגיטרות באלבום שלכם הוא מהמרשימים ביותר ששמעתי לאחרונה, באיזה ציוד השתמשתם כדי להגיע לכיוון הזה?


 


השתמשנו ב line 6 pod pro, ראש מגבר של ג'ונסון ובוקסה של מסה בוגי.


בעיקר השתמשנו בראש ובדמיון וכמובן הכנה מוקדמת של איזה כיוון סאונד אנחנו מחפשים.


תראה, זה גם מאוד תלוי איך אתה מנגן, איזה גיטרה ופיקאפים, זה תלוי בכמה גורמים שצריך להתחשב בהם.


אני יכול בפירוש להגיד שזה לא השיא מבחינתנו.


 


 


את הטקסטים הבנתי שכותבים אתה ואייל גלוטמן, מה הרעיון העומד מאחוריהם והאם יש איזה קונספט שעובר לאורך כל האלבום?


 


אייל הוא הכותב העיקרי, אני רק פיזרתי פה ושם.


תראה, הקונספט העיקרי הוא מי אנחנו בתוך המציאות שלנו.


כמו כן יש גם אנקדוטות (כל אחד מחייו הוא) ושיקוף של מקרים שקורים ביום יום.


יש גם שיר על רוצח סידרתי שלא יודע שהוא רוצח, וכאשר זה מתבהר לו, הוא מגלה שהוא אוהב את זה...(Inflicting pain)


 


 


עשיתם הופעה חגיגית לרגל צאת האלבום בתל אביב שהייתה מאד מצליחה ובעוד חודש אתם מופיעים שוב בחיפה, מה התוכניות שלכם הלאה לגבי הופעות?


 


התכנון בגדול הוא לא להירדם ולא להרדים.


לטעמי הופעה פעם בחודש וחצי חודשיים זה מספיק טוב להשיג את המטרה.


אנחנו עובדים על הדיסק הבא ובד בבד מופיעים ושומרים על פעילות רציפה. אנחנו מעונינים להופיע בחו"ל בזמן הקרוב. יש דיבור על ארץ שכנה ולא עוינת. משהו בסביבות פברואר.


אם כן אנחנו נעדכן באתר: www.eternalgray.com


 


 


עטיפת האלבום היא מקורית ולא אופיינית לסגנון, של מי היה הרעיון ומה עומד מאחוריו? מי עיצב?


 


אני מסכים.


הרעיון התבשל בעקבות קעקוע שרציתי לעשות, של הבבואה שלי מביטה במראה שכרגע מתנפצת ורואים חתיכות מהפנים.


 


בכל מקרה, זכוכיות לא שברנו אבל המסר די ברור; הנה אנחנו, מסתכלים על עצמנו ורואים את עצמנו הולכים ומפנים גב לעצמנו... (קצת מסובך אבל זה המצב).


בכלל, הצבעים שהשתמשנו בהם והאווירה שאנחנו יוצרים שם, היא אווירה של ריחוק, ניכור ורתיעה, מציאות ודמיון מעורבבים וכמובן – נוקשות.


כולנו לקחנו חלק כזה או אחר בעיצוב העטיפה.


הצילומים הם של אלי גרוס (מטורף לגמרי, אנחנו מעריצים אותו) והעיצוב נבנה בסטודיו רוזינגר בחיפה.


 


 


כבנאדם שנמצא בסצינה מתחילת שנות התשעים וניגן בהרבה הרכבים, איך אתה רואה את ההבדל


בין אז להיום מבחינת הפעילות של הרכב ומבחינת הקהל?


 


בל נשכח שגם אני השתניתי והתעצבתי עם השנים שעברו אך יש כמה דברים ברורים; העולם היום הרבה יותר פתוח לקבל גיטרות ותופים, המצב בדור האינטרנט הוא כזה שאין כבר מכתבים שישבנו שעות על גבי שעות וכתבנו בעט, אין לחכות. הכל מהר.


כך גם אבדה תחושת ה underground שאפיינה את התקופה בזמנו.


אנחנו מברכים על השינוי ורואים בו משהו חיובי שכל אחד ואחד מאתנו, כמובן גם מהקהל, יכול לעצב ולהשפיע.


איך שאנחנו נתייחס לזה, ככה זה ייראה.


 


 


איך והאם אתה רואה את החשיבות של האינטרנט בכל העסק הזה מבחינת קידום, פרסום והפצת הלהקה?


 


כמו שדברנו קודם, אנחנו נמצאים בתקופה שבה האינטרנט היא המדיה השליטה ולכן אני לא רואה שום סיבה שלא נפציץ גם שם.


אני מגלה "על הבשר" את העובדה שאנחנו מוצאים את עצמנו יום אחד עם כמה וכמה ראיונות, להקות שאנחנו בקשר עם החברים בהן ועוד כל מיני מיילים שאנחנו מקבלים מידי פעם מקהל אוהד, שאנחנו מעונינים להגיב על כולם וזה באמת לוקח המון זמן.


זה גם חלק מהמקצועיות שלנו שאנחנו נפתח ונלמד לעשות את זה יותר יעיל בפחות זמן.


 


באוסף שמצורף לקטלוג מופיע שיר שלכם


The Unbelievers Die


מה אתה יכול לספר על השיר הזה ומה מבחינתך בו מכיל את האלמנטים שמציגים הכי טוב את איטרנל גריי?


 


The unbelievers die הוא שיר שמדבר על מטורף שהולך ופותח כת משלו.


הדמות מיואשת, ספוגה בשנאה, מחפשת דרך לנקמה קשה ולא מתפשרת.


הדמות חושבת (היא מאוד חכמה ושנונה) על מקום שהייה פעם, מקום אבוד והיא תמצא דרך לחזור אליו.


היא מוצאת לעצמה קבוצת מאמינים פנאטים שהולכים אתה ופותחים במלחמת חרמה.


מלחמה שתגרום לכולנו להתחרט על היום שיצאנו לאוויר העולם...


 


לגבי האלמנטים, אני מניח שהכל מציג טוב את EG חוץ מהפתיחה, שהיא לא שגרתית לנו.


 


 


למה אתם מקשיבים בימים אלו?


 


אני יודע שאייל מקשיב לאלן הולדסוורת', פט מטיני וכל מיני להקות כאלה ואחרות, הוא גם מקליט להקות אז אני לא יודע כמה כוח נשאר לך להקשיב למוזיקה אחרי יום הקלטות.


כך גם רועי וגיל.


למען האמת אני לא "חפרתי" בכל אחד, אני יכול להגיד לך על עצמי, שבימים אלו אני מקשיב בעיקר ל Dream Theater, Eminem, Nevermore, Morbid Angel, Pink Floyd ועוד כמה.


עשיתי לי אוסף עם כל אלה ואני מקשיב לו די הרבה.


זה בתקופה האחרונה, כמובן שיש עוד הרבה אבל כשאני כותב חומר, אני מעדיף לא להקשיב למוזיקה שהיא בתחום שלי כדי שאוכל לשמור על ראש פתוח ולא להינעל על דברים שאני אוהב.


זאת הסיבה שלא הזכרתי את Immolation, האלבום החדש שלהם משפריץ ברד.


 


סיים את הראיון איך שבא לך בדברי סיכום


 


מה שיש לי להגיד זה דבר מאוד פשוט, שכל אחד יפנים לעצמו ויקדיש לזה דקה.


 


יש לנו מצב בארץ, שלא היה כמותו.


מצב שיש הרבה להקות, מוציאים דיסקים, חותמים בחברות בחו"ל, מצלמים קליפים, יש הרבה הופעות וכו.


מצב כזה מאוד קל להרוס, אך לא פשוט לבנות ולפתח.


צריך שכל אחד יעשה לעצמו חושבים ויבחן את המצב כיום לעומקו.


לפעמים מאוד קל לקחת דברים כמובן מאליו – משפחה, חברים, עבודה וכו..


המצב היום לא מובן מאליו.


אנשים קרעו וקורעים את עצמם כדי להגיע למה שהגיעו, לכן חשוב להרים ראש, לפרגן ולכבד אחד את השני, לתת ביקורות בונות ולא להתבכיין כמו תינוקות.


אנחנו מעצבים את מה שהעולם רואה, אנחנו כולנו – הלהקות והקהל.


אז בואו נעשה את זה כמו שצריך, בצורה מקצועית וכייפית.


 


ללהקות שבנינו, לא להתייאש משום דבר. צריך להמשיך ללכת גם אם יש מים וסלעים בדרך.


 


והכי חשוב, לכם- הקהל: אני לא אשתמש במילים, שימעיטו מערך התודה וההערכה שאנו רוחשים כלפיכם, אתם גדולים, אתם שלנו ואנחנו שלכם, וביחד, נגרום לשמיים להיות ולהישאר אפורים, לנצח.


 


Keep it Gray.


Eternal Gray


 


 


 

מאמר זה פורסם בתאריך Saturday 17 July, 2004.
שלח לחבר
ספר לחבר על המאמר הזה:  
סל קניות
0 פריטים


rc


Copyright © 2004 Raven Metal
info@ravenmetal.co.il

Powered by E-snif   ©oscommerce
Design By Amit Halachmi