ראשי » קטלוג » ראיונות » ראיון עם סאלם חלק I    החשבון שלי  |   תכולת הסל     
טלפון
054-7770485
קטגוריות
חדשים במלאי - יולי 2020
נדירים
מבצע סגר - דיסקים ב 25 ש"ח
Metal Market Corona - גל שני
Metal Market Corona - חדשים טופ
Metal Market Corona - מבצע 3 במא
Metal Market Corona - תקליטים חו
Metal Market Crona - מבצע אלבומי
Metal Packages
NIGHTFALL
Raven Music Releases
TOMORROWS RAIN
תקליטים חדשים
רונן בן טל - אור כשדים
כרטיסים להופעות
תקליטים - LP'S
מאמרים
כל המאמרים
ראיונות ->
  Arallu - השד מהעולם העתיק
  Bartholomeus Night - בלהות
  KREATOR - בראיון חדש
  Overkill - ראיון חדש
  Samael - ראיון חדש
מוצרים חדשים
BLUE OYSTER CULT - S.T
BLUE OYSTER CULT - S.T
₪25.00
חיפוש מהיר
 
חפש מוצר
חיפוש מתקדם
מידע
אודות Raven
משלוחים
הצהרת פרטיות
תנאי שימוש
יצירת קשר
ראיון עם סאלם חלק I

 


Collective Demise , אין שם יותר מתאים לאלבום כל כך טעון, אלבום שבמובנים רבים משקף את ההוייה המקומית והיה יכול להכתב על כל מרכיביו רק במדינה כמו ישראל, מה הרעיון והקונספט מאחורי ההליכה החצי לאומנית חצי קודרת שהאלבום מקרין? Broken Yet United זה המוטו שמשקף בגדול את רוח האלבום?


 


האלבום משקף תקופה שאנו עוברים בשנתיים האחרונות, הכוללת טרור מכל סוג ורצח בלתי מתפשר של אזרחים מצד גורמי הטרור, השיר הוא בהחלט אחד מאלו שמשקפים את האלבום, ללא ספק, כל זה גרם לסאלם לכתוב את המוסיקה בצורה בה היא משתקפת באלבום.


 


שני השירים הראשונים Broken Yet United ו Coming End Of Reason הם מאד רדיקלים מבחינת האמירה והמקום ממנה היא מגיעה, לא הרבה להקות היו מעזות לכתוב משפטים כמו "הראה לעולם ולהמונים שלך את דמו של הנטבח ששחטת" ולהראות את יד המחבל המגואלת בדם, יש אמירה מאד חזקה מעט הסברתית כלפי אירופה וארה"ב בשני השירים האלו, אשמח אם תרחיב בנושא


 


היה חשוב לנו לבטא את השירים האלו בצורה רדיקלית כדי שהמסר יחדור לתודעה העולמית, השירים האלו נכתבו עוד לפני אירועי ה 11 בספטמבר, כבר אז השיר היה מאד אותנטי ולצערי הוא עדכני גם היום, ה 11 לספטמבר איכשהוא שייך את העולם ל 2 קבוצות ואני מאמין שהמסר והאמירה יחדרו היום יותר מבעבר, חשוב לנו להראות בשירים האלו את האיחוד שלנו מצד אחד מול החייתיות של הטרוריסטים שלא בוחלים באמצעים לטבוח בנו.


 


האלבום עצמו הוא הרבה יותר כבר ומהיר מ A Moment Of Silence שיצא ב 98, מה היה הכיוון כשישבתם לכתוב את החומר?


 


לא תכננו איך החומר ישמע, אם כי הכוונה היתה בגדול לכתוב אלבום אינטנסיבי יותר, ישבנו וכתבנו את השירים בזה אחר זה, השירים עברו הרבה שינויים עד שהגענו לשלמות החומר כפי שהוא מוצג באלבום, הכוונה בגדול היתה לכתוב אלבום כבד יותר אבל מעבר לכך לא היה תכנון מדוייק.


 


 


יש לכם גיטריסט חדש בלהקה, ניר גוטריימן שמנגן גם ב Vultures וב Lehavoth, איך הגיע שיתוף הפעולה הזה? אני יודע שהרבה מאד זמן חיפשתם את האדם המתאים


 


הכרנו את ניר בנסיבות אחרות, ניר עיצב את עטיפת האלבום, במהלך העבודה התברר שהוא "בנאדם" שזה הדבר שהכי חשוב ללהקה, האישיות שלו שונה מהרבה אנשים שפגשנו, נוצרה כימיה ומהר מאד מצאנו את דרכינו לחדר החזרות כדי לראות איך דברים ישתלבו, לשמחתי השילוב הוכח כמוצלח.


 


האלבום יצא בחברת System Shock הגרמנית, השוק הגרמני אוהב ומפרגן לסאלם עוד מהימים בהם הייתם חתומים ב Morbid Records, איך הביקורות על האלבום עד כה?


 


האלבום יצא לאחרונה באירופה ומקבל חשיפה ופרומושיין חזק מצד חברת התקליטים, השוק הגרמני מכיר ומפרגן לנו עוד מתחילת שנות התשעים, הופענו באוספים של המגזינים הגדולים Rock Hard ו Legacy, חברת ההפצה שלנו שם SPV מאד מאמינה באלבום והם דוחפים אותו קדימה, הם הפיצו גם את שני האלבומים הראשונים שלנו ומכרו מהם יחד 40,000 עותקים באירופה (זה מצויין באתר של SPV .י.ש.), בעקבות המכירות הטובות נצא כנראה להופעות באירופה בקרוב.


 


צילמתם שלושה וידיאו קליפים לשירים מהאלבום הזה, Act Of Terror, אל תסתר ו Broken Yet United, יש לכם עוד שלושה קליפים אחרים מהעבר ואני מאמין שהמון הופעות חיות, יש תכנון שבו גם אנחנו נוכל לראות הכל? אולי DVD?


 


מזה זמן רב מאד מצטברים אצלינו חומרים והקלטות מהופעות שקיימנו לאורך השנים, יש לנו שמונה וידיאוקליפים מכל התקופות, יש בתכנון של החברה לעשות DVD , ואנחנו בודקים את זה עם חברת התקליטים.


 


הופעתם שתי הופעות ענקיות בארץ בחצי שנה האחרונה שהביאו 900 איש כל אחת , בהופעות עצמן נוצר מעין קשר ואווירה מיוחדת בין סאלם לקהל הקבוע, עם זאת הגיע הרבה מאד קהל חדש גם כן, איך אתם רואים את הקשר בין הלהקה לקהל כהרכב שקיים כבר 17 שנה ? חלק מהאנשים שבאים לראות אתכם בהופעות היום עוד לא נולדו כשהדמו הראשון שלכם יצא...


 


אחד הדברים שמייחד את סאלם זה הקהל, הפירגון והיחס שלו כלפי הלהקה וחזרה, חשוב לנו מאד בהופעות שהקהל יהיה כמעין "נגן נוסף", וישתתף לאורך כל ההופעה, אני רואה בהופעות שילוב של קהל חדש וישן, אנשים בני 30 ומעלה שמלווים את סאלם מתחילת הדרך וילדים בני 15 שעושים את צעדיהם הראשונים בתחום, בהזדמנות זאת אני רוצה להודות לכל הקהל האדיר שמלווה את סאלם מתחילת דרכם ועד ימינו אנו, במילה אחת: תודה.


 


בארבעה  מהשירים שילבתם שירה נשית של Kristine Wallace ששרה גם ב Glitter, איך עלה הרעיון והאם תהיה עוד שירה נשית או שירה "נקייה" בחומר החדש?


 


כשגמרנו לכתוב את החומר נשאר שלב העיבודים והליטושים האחרונים, בקטע הזה הגענו להוספה של שירות נקיות, מצאנו לנכון שזה מתאים מאד להוסיף את הקטעים האלו, זה בוצע לטעמי בצורה טובה מאד ע"י קריסטין, לגבי האלבום החדש אני לא יכול לתת לך תשובה כי אין לי מושג עדיין לאן רוח היצירה נושבת.


 


 


 


חלפו ארבע שנים מצאת A Moment Of Silence ועד Collective Demise, המעבר בין חברות התקליטים האיט מעט את התהליך, מתי צפוי לצאת אלבום נוסף של סאלם? האם עכשיו נראה מכם אלבומים בתדירות גבוהה יותר של שנה-שנתיים?


 


הזמן שלקח לנו בין שני האלבומים הנ"ל לא היה באשמת הלהקה מאחר והיינו חתומים בחוזה שממנו היה לנו קשה מאד להשתחרר, מאותו רגע שהשתחררנו מהחוזה בחברת בי.אן.אי, לקח לנו שנה וחצי למצוא חברת תקליטים, להקליט אלבום, ולהוציא אותו, אנחנו חתומים עכשיו לשלושה אלבומים, נכון להיום כבר התחלנו אט אט לעבוד על השירים שאני מקווה שיצא בשנה וחצי הקרובות.


 


אתם למעשה הלהקה היחידה בישראל (מכל סוג מוסיקה שהוא) שקמה בשנת 1985 ועדיין קיימת, שבע עשרה שנה !! כל מי שקם מאז הספיק להתפרק או להפסיק את פעילותו המוסיקלית, איך אתה מסביר את כח ההשרדות וההתמדה האדיר הזה שלכם?


 


סאלם מאז ומתמיד לא היתה בעיני דבר חולף או אופנה, מהתו הראשון שכתבנו התכוונו אליו ועשינו אותו מכל הלב ועם הרבה אהבה למה שאנחנו עושים, סאלם נתקלו בהרבה מכשולים במהלך הדרך, כל הדברים האלו באופן פראדוקסלי רק חיזקו אותנו והשרישו את האמונה בדרכינו עמוק יותר, החשיבות של היצירה מאד חשובה לנו וכל עוד אנחנו יכולים להתבטא נמשיך לפעול.


 


הופעתם במהלך הקריירה הארוכה שלכם עם Ancient Rites, Cancer, Megadeth, Entombed,  Rotting Christ, Disharmonic Orchestra, איך היו ההופעות האלו?


 


ההופעות עם הלהקות מחו"ל מבחינתינו זו חוויה, עם חלקם היינו בקשר חברי וכשהם הגיעו לנגן סוף סוף נפגשנו, רוב הלהקות היו אחלה אנשים, למרות שהיו מקרים יוצאים מן הכלל של אנשים שהם יותר עמוק בתוך הפוזה מאשר בתוך המוסיקה, והתאכזבתי כי מבחינתם המטאל הוא לא דרך חיים והם סתם מנגנים בישביל הקטע.


 


מתי והאם צפוי סיבוב הופעות באירופה עם האלבום?


 


בימים אלו קיבלנו אימייל מחברת התקליטים שלנו שהם מאד מאד מרוצים ממכירות האלבום, נכון לתאריך הראיון עבר חודש מצאת האלבום באירופה והמכירות מצויינות, בהמשך למכתבם הם אמרו שחשוב להם מאד לעשות Tour אירופאי וכנראה שהוא ייערך איפושהוא במהלך שנת 2003.


 


זאב: בעשור האחרון הפקת ועזרת להרבה מאד הרכבים ישראלים, Arallu, Nail Within, Cerebral Coma, Aztec, Enochian Key, Acheron Gates,   ועוד, תן מעט פרטים על ההפקות המוסיקליות בהן היית מעורב ואיך מתבטאת עבודתו של מפיק מוסיקלי?


 


במשך השנים הפקתי מספר לא מבוטל של להקות, צורת העבודה של מפיק מוסיקלי היא לבנות ולגבש את החומר, כמובן שיש מקרים בהם אני מגיע רק לאולפן ועובד על ההפקה אבל בהפקות גדולות יותר אני מגיע לחזרות, יושב עם הלהקה ונותן עצות לגבי ליטוש סופי של החומר, אך ההחלטה הסופית בנושא היא של הלהקה, הצד השני הוא עבודת האולפן, שם אני עובד על סאונדים, בונה סאונד, מחפש מיקום הציוד וכלי הנגינה בחדר, מתאים מיקרופונים ועובד על הסאונד האופטימלי שמחמיא ביותר ללהקה, בניית סאונד גיטרה מתחילה בפיק אפים של הגיטרה, בסט אף שלה ובסוגה ובמגבר ובאפקטים, כמובן שחשוב מאד הFeel של הנגן, גם על השירה אני עובד הרבה ומתעכב עם הזמר על הדרך בה אוכל להוציא אותו הכי מותאם למוסיקה, גם בשלב המיקסים שבו אנחנו מחברים את כל מה שהוקלט בלוולים הנכונים ובתדרים הנכונים, והשלב האחרון זה המאסטרינג בו אתה "עוטף" את המוסיקה ומוסיף את ההוספות הקטנות האחרונות.


 


האתר שלכם www.salemband.com מושך אליו את מעריצי הלהקה מהארץ ומהעולם, אני יודע שאתה בקשר עם המון מגזינים, להקות, חברות ואנשים, האם לדעתך הפירסום הזה הוא צורה חדשה ומהירה יותר לשיטת החלפת המכתבים שהיתה נהוגה לפני עשור ונעלמה עם כניסת האינטרנט?


 


כן, האינטרנט ככלי פירסום עוזר מאד, אולי זה קצת ממסחר את העסק אבל זה מזרז הליכים ועוזר מאד לפירסום ונגישות.


 


היית בקשר בזמנו עם אנשים שהיום נחשבים לאגדה Euronymous מ Mayhem, אנדראס מ At The Gates, ועוד רשימה ארוכה של אנשים שהים מעטרים את שערי המגזינים באירופה, שמעתי ש יורונימוס הציע לך גם לגור אתו ביער ב 92?...-:) ומה הסיפור (ממקור ראשון) על המעטפת נפץ שקיבלת מ Burzum?


 


יורונימוס אכן הציע לי לגור אתו בנורבגיה בטירה ביער, הוא רצה שכל הלהקה נגיע ונחלוק עם מייהם בית שבו נתאמן יחד, היחסים בינינו היו מצויינים,  לגבי בורזום, החלפנו קסטות, הוא כתב שאהב את המוסיקה ושנא את הטקסטים מאחר ולטעמו אנחנו צריכים לשיר בעד הרג ובעד מוות הוא כתב שחבל שהיטלר לא סיים את המלאכה שהוא התחיל ולא הרג יותר יהודים, הוא סיים את המכתב ב "הייל היטלר" "הייל סאדאם חוסיין", עניתי לו בהתאם למכתבו וחודש לאחר מכן התייצבו שירותי הבטחון בביתי כדי לנסות לברר ולהסביר לי שנשלחה מעטפת נפץ ממנו לתיבת הדואר, קסטה ממולכדת.


 


איזה טיפים אתה יכול כסאלם לתת להרכבים וללהקות צעירות בתחילת דרכן שרוצות לגדול ולהגיע למצב הזה יום אחד?


 


הדבר הכי חשוב הוא שלהקה צריכה להשמע כמו הם עצמם ולא לנסות להשמע כמו להקה אחרת, לגבש כיוון מסויים וללכת אתו.


 


זאב טננבוים: אישיות לוחצת:


אתה בן 36 היום, נביא ומקים סצינת המטאל המקומית, במבט לאחור 24 שנה אחורה מהיום בו התחלת לשמוע מטאל, איך המרגש? מה נשתנה?


כשהתחלתי לשמוע מטאל היינו קבוצה מבודדת של אנשים שהיתה בשוליים של החברה, במהלך השנים התגבש גרעין חזק של מטאליסטים בארץ, סביבם נבנתה כל תשתית המטאל בארץ, הלהקות ששרדו והקהל המבוגר שממשיך לשמוע בנאמנות את הסגנון, סביב הקהל הזה מתווספים מדי יום עוד ועוד ילדים שכמובן, חלק מהם ימשיכו וישרדו וחלק מהם יפנו לכיוונים שונים, כל זה תקף גם לגבי העולם, קמו המון חברות ואתן גם קמו המון להקות,


האם העובדה שאתה כיום אב לילדה ואיש משפחה שינתה משהו ברעיונות הטקסטואלים אותם אתה יוצר בסאלם ובגישה הכללית ובקונספט של ההרכב? באופן כללי חלה התבגרות בי כאדם וככותב, זה בא לידי ביטוי בכל דבר,


האם למדת אי פעם פיתוח קול ואיזה טיפים אתה יכול לתת לסולנים בסגנון? לא, לא יצא לי ללמוד פיתוח קול, מה שעזר לי זה המון חזרות ופיתוח עצמי של דרך נשימה והוצאת השירה בצורה נכונה, טיפים? לשיר המון כדי לסגל את השרירים לזה ולעשות המון חזרות עד שהדבר יתגבש ואם יש אופציה ללכת לפיתוח קול אז שינצלו את זה.


מה הדבר המוזר ביותר שנתקלת בו מאז ומעולם לגבי סאלם? יש לנו מעריץ בארה"ב שקוראים לו Dean, הוא עוקב אחרי הלהקה מעל לעשור, הוא בקשר טלפוני איתי אחת לשבוע, יום אחד אני מקבל ממנו טלפון ובשיחה הוא אומר שעל הקו בשיחת ועידה יש מטאליסט מסוריה שאוהב סאלם, השנה היתה 92 ונוצרה שיחת ועידה בין שלושתינו, השיחה לא ארכה הרבה זמן, לאחר מספר דקות הסביר לי הבחור מסוריה שאם הוא ייתפס שהוא מדבר איתי הוא יישלך לכלא או גרוע מכך.


לאיזה מוסיקה אתה מקשיב בימים אלו? הרבה Kreator, Slayer, Venom, Sepultura, Sodom, Death, WASP, Behemoth, Iron Maiden, Black Sabbath והרשימה עוד ארוכה


 


ניר נקב: אישיות לוחצת:


האלבום הראשון שלך עם סאלם, התוספת שהבאת ללהקה היא ענקית בכל מובן, איך אתה רואה את השוני מבחינת התיפוף ובכלל החומר בין סאלם של אז לסאלם של היום?


מבחינת תיפוף, הנגינה שלי יותר "עסוקה" ויותר דוחפת קדימה משל נויבך, טקסטים באלבום הם פחות באים מפרספקטיבה פאסיבית ויותר לאומנית, מפלס העצבים עלה לרפים שלא היו בעבר בלהקה והתחום והחומר הדינמי של ההרכב הוא הכי נרחב שלנו, יש מצד אחד שיר כמו Slave שהוא מהיר, אולי הכי מהיר שהיה לנו, ומצד שני שיר כמו Coming End Of Reason שהוא מאד מלודי.


אתה עובד כמורה לתופים וזה למעשה העיסוק שלך, מהן ההשפעות העיקריות עליך כמתופף והאם העיסוק הבלתי פוסק בתיפוף גם בלהקה וגם כמקצוע לא נמאס לפעמים? יש רגעים שלא בא לך תופים יותר? האם אתה מנגן על כלים נוספים? אם כן על אלו?


יש רגעים גם שלא בא לי לחיות יותר, אני חושב שזה נורמלי לחלוטין, אז ברור שגם לתופף או לנגן או כל דבר אחר לא בא לך לפעמים וזה טבעי ונרמלי, כשאני מעורב בפרוייקט אני מסתכל על התמונה הכוללת ולא רק עלי כמתופף, כי מגיל צעיר קיבלתי חינוך מוסיקלי אדוק למדתי להבין שכל אלמנט הוא בורג שאמור להרכיב את המכונה, אז כל דבר חשוב מאד, מהטקסטים והתפקידים של כולם ועד הפרט הקטן ביותר, אני יכול לתכנת תיאורטית אבל פרקטית אני לא יכול לשבת על פסנתר, אבל אני יכול ועושה עבודות בהם אני מתכנת קלידים כמו Glitter ואני נהנה מזה לא פחות מהתופים.


בשנותיך בארה"ב עבדת עם נגני ענק בעלי שם ידוע בכל העולם, אנשים שניגנו ב Megadeth


וב Dio למשל, איך ועד כמה מגיע הבדל המנטליות בגישה למוסיקה ולמטאל בפרט בין ארה"ב לישראל?


עם האנשים אתם עבדתי לא היה פער בין העובדה שאני אנונימי והם נגנים בעלי שם, היה פירגון יוצא דופן, האנשים האלו היו מוכנים להפיק להקות בהם ניגנתי גם בחינם, אני מרגיש שיש בארץ קהל חם ותומך מאד בהשוואה ללוס אנג`לס, תרבות האנדרגראונד יותר מפותחת כאן, הגישה לאלבומים יותר קלה, שם לא תמצא Mayhem בכל חנות, אבל קיימת הבנה בין אנשי הסצינה בחו"ל לפחות שאי אפשר להעלות את הסצינה בלי שכולם יעזרו זה לזה, בארץ עוד קשה לאנשים עם זה.


ביימת את שלושת הוידיאו קליפים של סאלם שנעשו בחצי השנה האחרונה, ספר מעט על כל וידיאו ואיך היתה עבודת הבימאי ובמה היא התבטאה?


לאיזה מוסיקה אתה מקשיב בימים אלו?


Meshuggah החדש מפלצת, Behemoth החדש מצויין, Devin Townsend, כל הפרוייקטים שלו אי פעם, יש פרוייקט מצויין בשם Star One שהוא מעולה, Dead Soul Tribe.


 


ליאור מזרחי: אישיות לוחצת:


הנגינה שלך היא בעלת סטייל ייחודי ובעיקר הריפים שמזוהים מיידית אתך, לא שמעתי סטייל כזה של ריפים מאף נגן אחר, איך אתה מגיע לכתיבה ולריפים האלו? השילוב בין קטעים מזרחיים להרמוניות וריפים שורשיים אך אפלים היא אחד מסימני הזיהוי המובהקים של סאלם


אתה מתעסק במחשבים בחיי היום יום, עד כמה ואיך תרם האינטרנט לדעתך לפירסום הלהקות כיום והאם יש אספקטים שליליים? האם הנגישות המהירה לא הורסת חלק מהעניין?


מי השפיע עליך כגיטריסט במהלך השנים? האם אתה מאלו שלמדו שנים ארוכות גיטרה או מאלו שמאמינים יותר בהתפתחות אישית?


אתה נמצא בסאלם משנת 89, שלוש עשרה שנה, כשאתה מסתכל אחורה על אותם ימים, איך הם נראים לך היום?


לאיזה מוסיקה אתה מקשיב כיום?


 


מיכאל גולדשטיין: אישיות לוחצת:


ברוב התמונות של סאלם אתה מצולם עם חולצה של סרט אימה זה או אחר, ידוע לי שאתה אספן, כמה סרטים יש לך? ספר איזה סיפור מעניין


כמות הסרטים שברשותי גדולה מאוד-בגלל האהבה שלי למוזיקה וקולנוע,אני מחזיק בעיקר מאנגה ואנימציה למבוגרים כמו סרטי ראלף באקשי ואוסף גדול של סרטי אימה מסוגים שונים:


מסרטי אימה של נמלים ענקיות שאוכלות אנשים שלל סרטים כאלה נעשו בשנות ה-50 ועד לסרטי האפקטים של היום כמו


       Resident evil, cube


         כמו כן גם סרטי אימה ראליסטים יותר כמו


                   I spit on your grave, funny games


ועד לסרטים תעודיים והמבין יבין.


את רוב המידע על סרטי אימה רכשתי ממאגזינים וקשרים עם אנשים בחו"ל,


אבל, כיום דרך האינטרנט אפשר להשיג כל מידע וכל סרט אפשרי.


דרך קאזה למשל אני מגיע להרבה סרטים חדשים ולסרטים נדירים, לדוגמא כתבתי


את המילה


“woods” and got the movie “within’ the woods”


שהוא סרט סטודנטים שעשה הבמאי סאם ריימי והיה הבסיס לסידרת האימה


“evil dead”.


 


התחלת את הקריירה שלך בסאלם כגיטריסט, לאחר זמן קצר עברת לבס, כיום הבס מזוהה אתך וקשה לי לדמיין אותך כגיטריסט, כשאתה כותב חומר, המחשבה היא על ריפים או על תפקידי בס? איך מתחיל אצלך תהליך הכתיבה?


אכן מהר מאוד עברתי לגיטרה בס, לרוב אני כותב תפקידי בס במהלך החזרות של הלהקה, בדרך כלל אנחנו מקליטים את הקטעים כך שאני משפר את התפקידים בבית או שאני יושב אם ליאור בכדי למצוא ליין בס שיתאים גם לריפים ולמלודיות שלו ושעדיין ישתלב חזק עם התופים.


 


אתה נאמן למטאל מאז ומתמיד ומעודכן מאד בכל מה שקורה בסצינה, מגיע הרבה להופעות ומתעדכן, איך אתה רואה את המטאל כיום לעומת עשור אחורה?


מצבה של סצינת המטאל בארץ כיום טוב יותר מבעבר, חלק מהלהקות של היום הצליחו להגיע גם לדיסק משלהם- שלא כמו בעבר סאלם היתה בודדה במערכה,


ישנם הרבה להקות צעירות עם פוטנציל אדיר להצליח והקהל תומך ומפרגן,


לדעתי לעומת הרבה להקות בחו"ל או כאלה שמגיעות לכאן יש לי למטאל המקומי הערכה גדולה יותר, וראיתי הרבה הופעות בחיי.


 


איירון מיידן היא הלהקה המועדפת עליך (מיכאל הוא ה "מיידניסט" מספר אחד בארץ !! ) ראית אותם המון בהופעות במהלך השנים ויש לך כל מוצר רשמי ולא רשמי שלהם, האם יש השפעה מוסיקלית שלהם עליך שבאה לידי ביטוי בתפקידי הבס או בחומר של סאלם?


טוב נו אם הגעת למיידן- אז עם אוסף של יותר מ-350 פריטים של הלהקה,


אוסף שכולל הוצאות נדירות סינגלים מיפן וממדינות אחרות, בוטלגים והופעות בוידאו מסיבוב ההופעות לכל התקליטים, ועוד הרבה חומר של הלהקה ואו ברוס דיקינסון בניפרד קשה לומר שאני לא מושפע מהם, אבל, אני מעדיף להעריך להקה עם נגנים טובים מאשר נגן ספציפי.


 


לאיזה מוסיקה אתה מקשיב כיום?


כיום כמו בעבר אני שומע בעיקר


Heavy and death metal


בלאק מטאל לא מדבר אלי, אני מעדיף לשמוע להקות שיודעות לנגן כמו


Iron maiden, nevermore, voivod, conception, judas priest,pearl jam.


אני שומע מגוון רחב של סגנונות מרוק מלודי כמו


Journey, asia,


ועד לברוטאל כמו


Ggfh, nuclear death, cephalic carnage


אני גם שומע מוזיקה אלטרנטיבית ואינדסטריאל ומעריץ גם את


Garbage and suzanne vega


 


 


ניר גוטריימן: אישיות לוחצת


אתה חדש בסאלם, הצטרפת לפני חצי שנה ללהקה, איך הכרתם ואיך ההרגשה להיות חלק?


הצטרפותי לסאלם מהווה ללא ספק סגירת מעגל חיים מאוד גדול עבורי, אני אף רואה בו סוג של הגשמת חלום שחבוי אצל כל נער שמתחיל לשמוע מטאל,מקים להקה וחולם שתהיה גדולה ומפורסמת. הסיפור שלי עם סאלם מתחיל בשנת 89 בימים שסצינת המטאל בארץ היתה ממש בתחילת דרכה, סאלם כבר אז היו בסביבה ועשו את הלא יאומן- סוף שנות ה-80 ה"בועטות" (שבהם לשמוע יו-2 היה ממש מרד) סאלם היו אקט מטורף, קיצוני ומאוד לא שגרתי בנוף הישראלי (לצד הרכבים אחרים כמו DXM) שלא היה מסוגל לעכל תופעות מסוג זה,


שלא לדבר על תדמית אלימה וברוטאלית שאפפה את חברי הלהקה. לא אגזים אם אומר שהיה די מפחיד ללכת להופעות הראשונות של סאלם,שהיו מאוד אלימות ופרובוקטיביות ואני לא מדבר רק על הקהל שהיה מגיע לאותן הופעות.


הלהקה פעלה כ-3 שנים והופיעה  לא מעט ,Scabies בשנת 1990 הקמתי יחד עם עוד חבר להקת דת' מטאל שנקראה


 (אפילו יצא לנו לחמם את  NAPALM DEATHכשביקרו בארץ). סאלם היו מקור השפעה והשראה מאוד גדולים על Scabies


והיוו אבן דרך לכל מה שקורה וקרה בסצינת הרוק הקיצוני בארץ והכוונה היא לא רק למטאל. אני בהחלט יכול לומר שסאלם  היא אחת הסיבות שאז גרמו לנו לנגן על גיטרות  ולעשות מטאל , לעובדה זאת  בעיניי חשיבות עצומה, על אחת כמה וכמה שהיום אני חלק מהלהקה.


ההיכרות האישית שלי עם סאלם התחילה לפני קצת פחות משנה, סאלם היו כבר בשלבים סופיים של הקלטת Collective demise .


במסגרת עבודתי כמעצב גרפי הצעתי לזאב מספר רעיונות לעטיפת האלבום והתחלנו לגבש יחד את הקונספט לעטיפה .


עיצוב העטיפה היווה מבחינתי אתגר ולא רק מהפן המקצועי, אלא בעיקר רצון חזק לעצב עטיפה ללהקה שגדלתי עליה ויש לה חלק גדול בעיצוב האישיות שלי היום


ובעצם היותי יוצר מוסיקת מטאל.


 


אתה מנגן בשני הרכבים נוספים, Vulturesו Lehavoth, שניהם מאד קיצוניים ולא מתפשרים, איך העבודה במקביל על כל הלהקות? נשאר לך זמן? האם אתה כותב חומר בשלושתם?


כל אחת מ-3 הלהקות בהן אני מנגן  עונה על 3 צרכים קיומיים שונים שנמצאים אצלי. צרכים שקשה לי להגדיר אותם במילים, מעבר לסגנונות המוסיקליים השונים


של כל הרכב, אני חושב ששלושת ההרכבים משלימים את כל התמונה שלי היום. יש חוט המקשר בין 3 ההרכבים והוא ללא ספק הקונספט הקיצוני והלא מתפשר,


דבר שהופך כל אחד מהם לאותנטי ואמין, שזה מבחינתי מה שבאמת חשוב בעצם הקיום של כל סצינה קיצונית באשר היא והסגנון מוסיקלי אינו משחק תפקיד


במשחק הזה, אלא החיבור בין האנשים הנכונים בכל הרכב והרכב. אותו חיבור הוא הכרחי ובלעדיו קשה לקיים הרכב, על אחת כמה וכמה הרכב קיצוני, כשמראש


ידוע לכולם שעושים את זה כי באמת אוהבים את זה ומעבר לזה אין שום תמורה, מלבד סיפוק אדיר לנפש. מכאן מתחיל שלב ההישרדות של ההרכב, אם אנשים מספיק


אמיתיים עם עצמם, יודעים ומאמינים במה שהם עושים ומודעים לכל הקשיים הכרוכים בדבר, ההרכב ישרוד ויצליח. חשוב לזכור שההצלחה במקרים האלו ברובה אינה


חומרית ואינה נמדדת בכסף אלא ביכולת לייצר מוסיקה קיצונית ולא מתפשרת העומדת בכל סטנדרט מקצועי ובמקביל לנהל חיים רגילים (לחלקנו יש כבר משפחות וכו')


כי ממטאל לא ניתן להתקיים, עובדה ההופכת את המשימה להרבה יותר קשה כשמדובר ב-3 הרכבים שכל אחד מקצועי לחלוטין בתחומו. כמובן שאין הרבה זמן פנוי.


מבחינת כתיבת החומר- אני כותב בלהבות ובוולצ'רס . בסאלם עדיין לא יצא לי לכתוב מכיוון שהלהקה עסוקה בחזרות לקראת סיבוב הופעות באירופה.


 

מאמר זה פורסם בתאריך Saturday 17 July, 2004.
שלח לחבר
ספר לחבר על המאמר הזה:  
סל קניות
0 פריטים


rc


Copyright © 2004 Raven Metal
info@ravenmetal.co.il

Powered by E-snif   ©oscommerce
Design By Amit Halachmi